אורתופדיה-פיזיותרפיה

מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי (IHRC): מדינת ישראל מדורגת במקום ה-3 בעולם בענף תיירות רפואית בשנת 2016 (איגוד לשכות המסחר)

מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי ( (IHRC ,פרסם סקירה עדכנית לשנת 2016 בדבר דירוג תיירות רפואית בעולם. מהסקירה עולה כי מדינת ישראל שומרת על המקום השלישי בעולם (כמו בשנת 2015, ו-2014), עם ציון משוכלל של 73.91, כשבמקום הראשון דורגה קנדה עם ציון של 76.62, במקום השני בריטניה עם ציון 74.87, במקום הרביעי סינגפור בציון 73.56, והודו עם ציון 72.10 במקום החמישי.

דירוג בינלאומי למדינות בענף תיירות רפואית לשנת 2016




























דירוג עולמי


מדינה


ציון


1


קנדה


76.62


2


בריטניה


74.84


3


ישראל


73.91


4


סינגפור


73.56


5


הודו


72.10

בניתוח הפרמטרים עליהם התבסס הדירוג, עולה כי מדינת ישראל מוקמה במקום הראשון באיכות הציוד והשירותים בציון 81.6, במקום ה-4 בסביבת היעד בציון 67.56, ובמקום ה-11 עם ציון 72.58 בתעשיית תיירות רפואית (www.medicaltourismindex.com/destination/israel ).

פרמטרים לדירוג עולמי של תיירות רפואית בישראל בשנת 2016
























פרמטר


דירוג עולמי לישראל


ציון


איכות ציוד ושירותים


1


81.6


סביבת יעד


4


67.56


תעשיית תיירות רפואית


11


72.58


ציון כולל


3


73.91

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר, “נתוני מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי, מחדדים את עמדתנו לאורך השנים, כי מדינת ישראל הינה מעצמה בענף התיירות הרפואית. כיום מגיעים לישראל מעל 30,000 איש כל שנה לטיפולים וניתוחים רפואיים מורכבים, ומספר כפול מזה של תיירי מרפא/החלמה שמגיעים בעיקר לים המלח. תיירים רפואיים מגיעים לישראל לא רק ממדינות מזרח אירופה והגוש הסובייטי לשעבר, אלא גם מהרבה מדינות ערב (לרבות מדינות להן אין קשרים דיפלומטיים עם ישראל), מדינות אפריקה, ואפילו מערב אירופה וארה”ב. בקרוב אנו אמורים לראות במדינת ישראל תיירים רפואיים שמגיעים מסין, וכבר הגיעו לישראל מספר משלחות של רופאים סיניים כדי להכיר מקרוב את בתי החולים ורמת הרפואה בישראל. בשנה החולפת יצאו כ-40 מיליון סינים לטיפולים רפואיים בעולם, בהיקף כספי של 50 מיליארד . אם נשכיל להביא תיירים רפואיים מסין לישראל, הרי שכלכלת המדינה תצמח לאין ערוך.”

סולומון ציין “כי למרות הירידה בתיירות רפואית שמגיעה לישראל מרוסיה ואוקראינה, הרי שישנה מגמת עליה בתיירות רפואית ממדינות אחרות. ישראל כמדינת קיבוץ גלויות, נהנית גם מרופאים באיכות גבוהה, גם מציוד רפואי מהמשוכללים בעולם, וגם מרופאים דוברי שפות רבות, בכללם ערבית, רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וכדומה, מה שמסייע בהבאת תיירים רפואיים, שלרוב מרגישים נוח להיות מטופלים על-ידי רופאים שדוברים את שפתם.”

הנתונים הוצגו בשבוע שעבר בכנס שקיימה האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבלשכת המסחר, שעסק בעתיד ענף התיירות הרפואית, בהשתתפות חברי כנסת, רופאים, רוקחים ובתי מרקחת, נציגי קופות חולים, נציגי הסתדרות הרופאים ועוד.

עו”ד דן כרמלי, המשנה למנכ”ל איגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “חברות התיירות הרפואית, הן חלק חשוב במגזר ייצוא השירותים במשק הישראלי. מדובר בחברות שמייצרות מקומות עבודה, מניעות את גלגלי המשק, מגבירות את הצריכה גם בענפי המשק הקשורים בתיירות וגם בענפים הקשורים בשירותי בריאות. כאשר חברות התיירות הרפואית מביאות תייר לישראל כולנו נהנים מכך – נכנס מט”ח למשק, אוצר המדינה מקבל הרבה יותר הכנסות ממיסים, אזרחי ישראל נהנים מרפואה איכותית שניתנת להם באמצעות מכשור מתקדם ומתקנים משופרים, ובאמצעות רופאים מומחים, וכל זאת בזכות הכסף שמשלמים התיירים הרפואיים.”

מרק כצנלסון, יו”ר האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבאיגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “אנחנו נמצאים בצומת דרכים לא פשוטה כאשר מצד אחד מדינת ישראל כמעצמה בתחום התיירות הרפואית מייצרת אלפי מקומות תעסוקה, מכניסה מאות מיליונים לקופת במדינה, ומשפרת את תדמית המדינה בעולם. אך מצד שני, משרד הבריאות מקדם חקיקה שעלולה בבת אחת לחסל את הענף כולו, שקם מיוזמה פרטית ומגלגל מחזור שנתי של מעל 1.5 מיליארד . אסור שמשרד הבריאות יפגע בקידום חברות התיירות הרפואית, שהן מנוע צמיחה בישראל. קריטי במיוחד עכשיו להגן על החברות מאחר ואנו פועלים בימים אלה להביא לארץ תיירות רפואית מסין, שתשפיע משמעותית על תקציב בתי החולים ותגדיל את הכנסות המדינה, מה שיסייע לתקציב הבריאות של מדינת ישראל. אנחנו לא מתנגדים להסדרה של תחום התיירות הרפואית, להיפך, אנחנו בעד. אך צריך לוודא שההסדרה לא תהפוך להכבדה. אסור להגיע למצב שבו לחברות לא תהיה מוטיבציה להמשיך ולפתח תחום כלכלי כה חשוב למדינת ישראל. עדיין קיימת העדפה איכותית לישראל, אך לתייר הרפואי יש אלטרנטיבות במדינות רבות בעולם, שלהן שירותי רפואה מתקדמים כמו ישראל.”

ח”כ יואל רזבוזוב, ממפלגת יש עתיד, ציין באירוע כי “אני מאמין בפוטנציאל הגדול ובחשיבות הרבה של תחום התיירות הרפואית בישראל. חברות התיירות הרפואית בישראל הקימו לבדן את הענף, פיתחו אותו והגיעו להצלחה מרשימה. זאת על אף התחרות מול חברות גדולות ממדינות שונות בעולם. החוק שמוצע כרגע עשוי להוות פגיעה בענף. נכון שיש צורך בעידוד, בתקצוב ובאסדרה של התחום מצד הממשלה, אך אסור שיתקבלו החלטות באופן חד-צדדי. לכן אני משוכנע שנציגים של האגודה לתיירות רפואית חייבים להיות מעורבים בנושא בכל שלבי החקיקה והאסדרה.”

ח”כ עודד פורר, ממפלגת ישראל ביתנו ויו”ר השדולה בכנסת לקידום המסחר בישראל ומעבר לים, אמר באירוע כי “התיירות הרפואית הינה ענף חשוב למדינת ישראל שמייצר מקומות עבודה, מייצר עוד עסקים ומשפר גם את השירותים הרפואיים של אזרחי ישראל. הסדרת הענף באמצעות חקיקה הינה צעד ראוי, אבל אסור שתקודם חקיקה מבלי שהעוסקים בנושא שותפו בתהליך. הצעת החוק כפי שהונחה כרגע עלולה לחסל את הענף וזו לא מטרת החקיקה. ישראל ביתנו ואני כחלק מהסיעה, נמשיך לעקוב אחר הנושא, כפי שאנו עושים כבר תקופה ארוכה, על מנת שנוודא שהחקיקה תסייע לפיתוח הענף ולא לחיסולו.”

ח”כ נורית קורן, ממפלגת הליכוד, ציינה באירוע כי “כחברת כנסת בועדת עבודה, רווחה ובריאות של הכנסת, ראינו כי כל פעם שמגיעה רפורמה חדשה, אז יש מישהו שמשלם על כך, ולרוב אלו הם אזרחי ישראל. התיירות הרפואית עושה שירות גדול למדינת ישראל, וההכנסות ממנה מצילות את בתי החולים בישראל. ראינו בוועדת העבודה של הכנסת, כי מדד הבריאות לא השתנה מעל לעשור, וקופות החולים משתמשים בתקציב לכיסוי גירעונות, כך שאם לא יהיו תיירים רפואיים המערכת תקרוס. חשוב גם לפתח את ענף התיירות הרפואית בים המלח, ונרצה לראות בעתיד בתי חולים לצד בתי המלון בים המלח, בהם יכולים תיירים לעבור טיפולים שונים.”

ד”ר תמי קרני, יו”ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, ציינה באירוע כי “ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית ישבה שעות רבות לקביעת קוד אתי לתיירות רפואית. רצינו שתיירים רפואיים יקבלו את הרפואה הטובה ביותר שיכולה מדינת ישראל להציע, בכדי שיהיו שגרירים של רצון טוב בעולם. משכך, קבענו כי חברת תיירות רפואית לתפעל על-פי קוד אתי, ותהיה חייבת לקבוע את תוכנית הטיפולים והתשלום של התייר הרפואי, כדי שלא יקבעו טיפולים מיותרים. ראינו גם שפעמים רבות מגיעים לישראל אנשים קשיי יום לקבלת טיפולים רפואיים, והיה חשוב לנו לקבוע קוד אתי לחברות התיירות הרפואית, כדי לכבד את החולים והרופאים.”

רונן סולומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר אמר באירוע כי “תיירות רפואית מכניסה לישראל כ-1.5 מיליארד לשנה, ומזה לבתי החולים בישראל כ-500 מיליון בשנה, מה שמהווה כ-0.7% מהמימון של בתי החולים בישראל. אולם, מימון זה מאפשר לבתי החולים לרכוש ציוד רפואי חדיש, שאינו ניתן לרכישה מכספי משלם המיסים הישראלי או מהתקציב הממשלתי, כשמציוד חדיש זה, נהנים כלל אזרחי ישראל. תיירות רפואית מהווה כ-2% מסך התיירים הנכנסים לישראל, והיא פחות מ-1% מסך המטופלים בבתי חולים בישראל. אולם, תייר רפואי משאיר בקופת המדינה פי 6 הכנסה מתייר רגיל, שכן לרוב תיירים רפואיים שוהים בישראל תקופה ארוכה יותר והם מגיעים עם בני משפחתם. בניגוד לדעה הרווחת, עיקר העומס בבתי החולים הציבוריים הינו במחלקת מיון ומחלקות פנימיות, שהן פחות רלוונטיות לתיירות רפואית. תייר רפואי כלל לא תופס את מקומו של המטופל הישראלי, והוא מגיע לטיפולים בשעות ערב או סופי שבוע, שאינם רלוונטיים למטופלים ישראליים. תייר רפואי גם לא זוכה לקיצור תורים או בהעדפה על פני מטופל ישראלי, אלא הוא מגיע לישראל בסמוך למועד הטיפול שהזמין מראש.”

ליאור קרסקין, מנכ”ל האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבאיגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “לאור ההצלחה של מדינת ישראל בענף התיירות הרפואית העולמית, הרי שהתחלנו לפעול נמרצות לפתיחת הרפואה הישראלית למטופלים מסין, בייחוד לאור הרחבת הטיסות הישירות מסין לישראל. כיום סקטור התיירות הרפואית היוצא מסין הינו הגדול ביותר בעולם, והוא ממשיך לצמוח כל שנה. רוב המדינות המובילות בעולם בתחום התיירות הרפואית החלו לשווק עצמן בסין, ואנו בוחנים שיתופי פעולה עם סוכני תיירות רפואית בסין ובהונג-קונג, הוצאת משלחת תיירות רפואית ישראלית לסין, השתתפות בכנסים בסין וכדומה. בנוסף, בחודש מאי 2017 נערוך את הכנס הבינלאומי ראשון לתיירות רפואית בישראל, כשבכנס ישתתפו בכירים מענף התיירות הרפואית מהעולם, גורמי ממשל מישראל, מסין ומדינות נוספות. במהלך שלושת ימי הכנס נאפשר לגורמים רפואיים מהעולם להכיר מקרוב את המחלקות המובילות בבתי החולים בישראל, להכיר את חברות התרופות הישראליות, חברות לציוד רפואי בישראל, פיתוחים רפואיים בישראל, מכשור רפואי וכדומה.”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

  • האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות מאשפוז מהוות סמן פרוגנוסטי חשוב בחולים עם דלקת לבלב חדה, עם יעילות גבוהה במיוחד בחיזוי נזק בלתי-הפיך לתפקוד איברים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה