במאמר שפורסם בכתב העת Modern Rheumatology מדווחים חוקרים כי במעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול תת-עורי ב-Tocilizumab (אקטמרה) נשמרת התועלת של הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, אם כי יש לנקוט משנה זהירות בטיפול בחולים שמנים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של החלפת גישת טיפול ב- Tocilizumabעם הערכת תוצאות מעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול תת-עורי בתנאי העולם האמיתי.
מדגם המחקר כלל 58 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שהחלו בטיפול תת-עורי בזריקות Tocilizumab לאחר טיפול תוך-ורידי בתקופה שבין יוני 2013 ועד אוגוסט 2014. החוקרים בחנו את מדדי DAS28-ESR (Disease Activity Score), SDAI (Simplified Disease Activity Index) ו-CDAI (Clinical Disease Activity Index) בתחילת המחקר ולאחר החלפה מטיפול תוך-ורידי לטיפול תת-עורי במשך שלושה חודשים. החוקרים בחנו אם משקל הגוף ומדד מסת הגוף השפיעו על יעילות טיפול תת-עורי ב- Tocilizumab.
מהתוצאות עולה כיבמרבית החולים תועדה הפוגה או פעילות מחלה נמוכה בתחילת המחקר (77.6% מהחולים שנבחנו לפי מדד DAS28). 57 חולים (98%) המשיכו בטיפול בזריקות תת-עוריות, ופעילות המחלה הייתה מאוזנת היטב לאחר שלושה חודשים. מדד DAS28 נטה להיות גרוע יותר לאחר החלפה לטיפול תת-עורי בקבוצת החולים במשקל גבוה (60 ק”ג ומעלה), בהשוואה לחולים במשקל נמוך יותר, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. מדד מסת הגוף לא השפיע על יעילות הטיפול בזריקות ת-עוריות.
Mod Rheumatol. 2016 Sep;26(5):662-6
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!