מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Circulation, עולה כי פעילות גופנית בשעות הפנאי עשויה לסייע לנשים צעירות להפחית את הסיכון להופעת מחלת לב כלילית.
החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי של נתונים אודות למעלה מ-97,000 נשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study II, שהיו בגילאי 27-44 שנים בתחילת המחקר בשנת 1991. הם השלימו הערכה של היקף פעילות גופנית בשעות הפנאי באמצעות שאלונים שמילאו המשתתפות וניתחו את הקשר בין הסיכון למחלת לב כלילית ובין תדירות, סוג והיקף פעילות גופנית.
במהלך 20 שנות מעקב, החוקרים זיהו 544 מקרים של מחלת לב כלילית. מניתוח הנתונים עלה יחס סיכון של 0.75 בהשוואה בין פעילות גופנית בהיקף מקביל ל-30 MET (Metabolic Equivalent Task) בשבוע.
בנשים שדיווחו על פעילות בהיקף מקביל ל-15 MET ומעלה של פעילות גופנית מתונה בכל שבוע תועדה ירידה של 33% בסיכון למחלת לב כלילית, בהשוואה לנשים שלא עסקו כלל בפעילות גופנית (יחס סיכון של 0.67). בנשים שדיווחו על פעילות מאומצת בהיקף של 15 MET ומעלה בשבוע תועדה ירידה של 23% בסיכון למחלת לב כלילית.
כאשר החוקרים חזרו על ניתוח הנתונים לאחר שנתיים ולאחר ארבע שנים הם מצאו כי היקף הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ופעילות מתונה לא נותר עוד מובהק סטטיסטית, אך המובהקות הסטטיסטית נותרה על כנה עם פעילות גופנית מאומצת.
עוד עולה מהנתונים כי פעילות אירובית, פעילות בחוץ והליכה מהירה נקשרו כולן באופן מובהק עם סיכון מופחת למחלת לב כלילית. הליכה מהירה במשך 2.5 שעות בשבוע לוותה בירידה של 35% בסיכון למחלת לב כלילית, בהשוואה לנשים שלא נהגו ללכת באופן קבוע.
החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין פעילות גופנית ובין מדד מסת הגוף והפחתת סיכון למחלת לב כלילית.
Circulation 2016; 134:290-299
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!