אורתופדיה-פיזיותרפיה

ממצאים חדשים מדגישים את חשיבות טיפול למניעת אירועים מוחיים (Lancet)

ממצאי מחקר INTERSTROKE, שפורסמו בכתב העת The Lancet, מדגישים את החשיבות הרבה של גורמי סיכון הניתנים לטיפול בהיארעות אירועים מוחיים ברחבי העולם ואת חשיבות הטיפול והאיזון של גורמי הסיכון הללו.

מדובר במחקר מקרה-ביקורת שכלל 32 מדינות באסיה, אמריקה, אירופה, אוסטרליה, המזרח התיכון ואפריקה. קבוצת המקרים כללה חולים עם אירוע מוחי חד ראשון (בתוך חמישה ימים מהופעת התסמינים ו-72 שעות אשפוז). קבוצת הביקורת כללה משתתפים מבית החולים או מהקהילה ללא היסטוריה של אירוע מוחי, שתאמו למקרים בגיל ומין. כל המשתתפים השלימו הערכה קלינית והתבקשו להשלים דגימות דם ושתן.

בתקופה שבין 11 בינואר, 2007, ועד 8 באוגוסט, 2015, גויסו 26,919 משתתפים מ-32 מדינות (13,447 מקרים [10,388 חולים עם אירוע מוחי איסכמי ו-3,059 חולים עם אירוע מוחי המורגי] ו-13,472 ביקורות).

היסטוריה של יתר לחץ דם או לחץ דם של 140/90 מ”מ כספית ומעלה (יחס סיכויים של 2.98), פעילות גופנית סדירה (יחס סיכון של 0.60), יחס Apolipoprotein B (Apo)B/ApoA1 (1.84 בהשוואת שליש עליון ותחתון), תזונה (0.60 בהשוואה שליש עליון ותחתון של מדד Modified Alternative Healthy Eating Index), יחס היקף מותניים-ירך (1.44 להשוואת שליש עליון ותחתון), גורמים פסיכוסוציאליים (2.20), עישון פעיל (1.67), גורמים לבביים (3.17), צריכת אלכוהול (2.09) וסוכרת (1.16) נקשרו עם כלל האירועים המוחיים.

יחדיו, גורמי סיכןו אלו היו אחראיים ל-90.7% מהסיכון המיוחס לאוכלוסיה לאירוע מוחי ברחבי העולם (91.5% לאירוע מוחי איסכמי, 87.1% לאירוע מוחי המורגי), והיו עקביים בין אזורים שונים (בטווח בין 82.7% באפריקה ועד 97.4% בדרום-מזרח אסיה), מגדר (90.6% בגברים ונשים) וקבוצות גיל (92.2% בחולים עד גיל 55, 90% בחולים מעל גיל 55 שנים).

החוקרים זיהו הבדלים גיאוגרפיים בחשיבות גורמי סיכון פרטניים, שהיו קשורים לשינויים בהיקף יחסי הסיכון והבדלים בהימצאות גורמי סיכון באזורים. יתר לחץ דם נקשר יותר עם דימום תוך-מוחי, בהשוואה לאירוע מוחי איסכמי, בעוד שעישון פעיל, סוכרת, Apolipoprotein וגורמים לבביים נקשרו יותר עם אירוע מוחי איסכמי.

החוקרים כותבים כי עשרה גורמי סיכון הפיכים נקשרו עם הסיכון לאירוע מוחי באזורים שונים ברחבי העולם, בקבוצות אתיות שונות, בגברים ובנשים ובכל הגילאים. עם זאת, זוהו הבדלים אזוריים חשובים בחשיבות היחסית של מרבית גורמי הסיכון הפרטניים לאירועים מוחיים, העשויים לתרום להבדלים ברחבי העולם בשכיחות המחלה.

Lancet. Published online July 15, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה