מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Congress of the European Academy of Neurology עולה כי חולים עם הפרעה נוירולוגיות סובלים לעיתים קרובות מתסמינים פסיכיאטריים או בעיות אחרות הפוגעות באיכות החיים שלהם, ממצאים המדגישים את חשיבות הערכת המטופלים מעבר לאבחנה הנוירולוגית.
מדגם המחקר כלל 602 חולים שהשלימו את מדד BSI (Brief Symptom Inventory) ו-Hospital Anxiety and Depression Scale.
מהנתונים עלה כי היקף התחלואה הפסיכיאטרית היה גבוה. לדוגמא, מבין החולים עם הפרעות ניווניות, דוגמת מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר, ב-17.2% תועדה חרדה פובית וב-15.5% חרדה. מבין אלו עם הפרעות אפילפטיות, ב-13.8% תועדה חרדה פובית וב-13% מחשבות פרנואידיות. מבין החולים עם הפרעות דה-מייאליניטיביות, ב-20.3% תועדו חרדה, 18.8% סבלו מדיכאון ו-17.2% סבלו ממחשבות כפייתיות-טורדניות.
לעיתים קשה לקבוע אם התסמינים הפסיכיאטרים הם השפעה ישירה של ההפרעה הנוירולוגית ברקע. בכל מקרה, נושא הסטגימה עדיין מהווה סוגיה חשובה בחולים עם הפרעות נוירולוגיות ותסמינים פסיכיאטריים.
המסר של החוקרים הוא כי באופן אידיאלי, נוירולוגים ישלימו סקירה של כל המטופלים שלהם לנוכחות תסמינים פסיכיאטריים, באמצעות מדדים דוגמת BSI. לדבריהם, הדבר אורך 15 דקות בלבד ומרבית החולים חשים הקלה לאחר הצפת הנושאים הללו. הם ממליצים גם כי נוירולוגים לאחר סיום לימודיהם יעבדו כשנה אחת בבית חולים פסיכיאטרי, דבר שיאפשר להם להכיר טוב יותר את אפשרווית הטיפול וכיצד לבנות מערכת יחסים טובה עם המטופלים.
מתוך כנס ה-EAN
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!