ע”פ כתבה ב”הארץ” סקר שערך הג’וינט בישראל חושף תמונת מצב מדאיגה של בורות וחוסר ידע הן בקרב רופאים (הסקר נערך בקרב רופאי משפחה) והן בקרב מטופלים באשר לטיפול תומך בחולים במחלה חשוכת מרפא. כך למשל, 34% מהרופאים סברו שטיפול תומך מונע טיפול מאריך חיים או מרפא, ו-24% לא ידעו שניתן להתחיל בטיפול תומך בכל שלב של מחלה חשוכת מרפא.
בנוסף, פחות ממחצית מרופאי המשפחה הצהירו שברצונם להיות מעורבים בטיפול בשלבים הסופניים של חולי סרטן. 60% מהרופאים ציינו שיש התערבות “רבה מידי שלא לצורך ” בחולים סופניים, אך 73% מציעים לחולים סופניים לשקול טיפולים חדשים שאינם בסל התרופות (ומבלי לבדוק יכולות כספיות ואפשרות לעמוד בעלויות).
מתצאות הסקר לציבור האחר הסתבר שרק 16% שהם מכירים היטב את עקרונות הטיפול התומך. העמדות לאופן הטיפול בשלבים הסופניים היו לא תמיד עקביות: על אף ש-80%-90% ציינו שהם מעדיפים איכות חיים על תוחלת חיים, 60% ציינו שבמידה ויחלו במחלה חשוכת מרפא יעשו הכל כדי להתמודד עם המחלה.
בכתבה מצויין כי לפי הערכה המופיעה בתכנית הלאומית לטיפול תומך, מקרב הנפטרים בשנת 2013 כ-30,000 איש היו זקוקים לטיפול תומך. מול נתונים אלה קיימים היום בארץ שני הוספיסים בלבד (תל השומר והדסה הר הצופים) שבהם ביחד 34 מיטות בלבד..
הערת המערכת : השבוע דיווחנו על מחקר זה שדווח בכנס ASCO האחרון : רופאים רבים אינם מוותרים על טיפול אגרסיבי בחולים עם ממאירות גרורתית מתקדמת (מתוך כנס ה-ASCO) ממנו עולה שטיפול אגרסיבי עדיין ניתן למרבית החולים (75%) עם ממאירות גרורתית שאינה ניתנת לריפוי. במחקר זה לא דווח על שיעור הטיפול התומך שניתן אך יש לשער שהוא לא היה גבוה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!