מתוצאות מחקר חדש עולה כי התערבות תרפואיטית הכוללת עימות וביטוי רגשות וחוויות טראומטיות הדגימה שיפור גדול יותר בכאב על-רקע פיברומיאלגיה, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. יתרה מזאת, התערבות זו לוותה בירידה משמעותית בכאב כאשר הוצעה כהתערבות חד-פעמית במסגרת רפואה ראשונית.
המחקר כלל 230 חולים עם פיברומיאלגיה, שחולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות טיפול: EAET (Emotional Awareness and Expression Study); טיפול קוגניטיבי-התנהגותי סטנדרטי, המשמש לעיתים קרובות לטיפול בפיברומיאלגיה, או קבוצת ביקורת שכללה הדרגה בנוגע לעדויות העדכניות בנושא פיברומיאלגיה.
טיפול EAET כלל חוויות למידה מחדש של הרגשות, שלרוב כללו עימות ישיר ועיבוד ישיר, במקום הימנעות, מהמחשבות, הרגשות ומערכות היחסים.
חולים בכל קבוצת טיפול השלימו שמונה מפגשים בני 90 דקות כל-אחד, שנערכו על-בסיס שבועי.
תוצא הסיום העיקרי כלל ירידה בכאב בהיקף של 50% מתחילת המחקר. בחולים בקבוצת EAET תועד שיפור שהיה גדול פי 2-3 לאחר הטיפול ונותר לאחר שישה חודשי מעקב (17% ו-21.9%), בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (6.1% ו-8.5%) וקבוצת הביקורת (7.2% ו-11.7%).
בחולים בקבוצת EAET תועדה גם ירידה משמעותית בחומרה הממוצעת של כאב, כפי שנקבע לפי מדד BPI (Brief Pain Inventory), בהשוואה לביקורות לאחר-טיפול; עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים לאחר שישה חודשי מעקב.
תפקוד קוגניטיבי, שנמדד באמצעות שאלון Multiple Abilities Self-report Questionnaire, השתפר רק בקבוצת EAET לאחר טיפול והיה גדול יותר בקבוצה זו בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך לא בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאחר שישה חודשי מעקב.
שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצת EAET (28.1%) לא ענו עוד על הקריטריונים האבחנתיים של פיברומיאלגיה לאחר שישה חודשים, בהשוואה לחולים בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (5%) או בהשוואה לקבוצת הביקורת (13.3%). כשליש מהחולים בקבוצת EAET דיווחו על שיפור ניכר מאוד או שיפור ניכר לאחר הטיפול ובמהלך המעקב, בהשוואה ל-15.3% בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ו-4.1% בלבד בקבוצת הביקורת.
מחקר שני שהוצג בכנס בחן גישה דומה של התמודדות עם חוויות אמוציונאליות ומלחיצות עם ראיון שנועד לשמש במסגרת רפואה ראשונית בחולים הסובלים מכאב. מדגם המחקר כלל 75 חולים עם הפרעות כאב לא-מוסברות, כולל כאב כרוני ממוקם, פיברומיאלגיה וכאבי ראש. החולים חולקו באקראי ביחס 2:1 לראיון דחק ורגשות בן 90 דקות (49 חולים) או קבוצת ביקורת (26 חולים).
בניתוח לפי כוונה לטפל, בהשוואה לביקורות, בחולים בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה גדולה יותר משמעותית בחומרת כאב, הפרעה על-רקע כאב, תסמינים פסיכולוגיים ודיכאון ופעילו בין-אישית, לאחר שישה שבועות מעקב.
ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית במודל המבוסס על ביטוי הרגשות.
מתוך הכנס השנתי ה-35 מטעם ה-APS (American Pain Society)
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!