אורתופדיה-פיזיותרפיה

צריכת אלכוהול מתונה והפרעה בתפקוד חדר שמאל בחולים עם יתר לחץ דם (מתוך כנס ה-ASH)

במהלך כנס מטעם ה-American Society of Hypertension דיווחו חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי צריכת 1-2 משקאות אלכוהוליים ביום עשויה להוביל לפגיעה בתפקוד לבבי בחולים הסובלים מיתר לחץ דם, כאשר הפגיעה חמורה יותר עם צריכה רבה יותר.

המחקר כלל 335 משתתפים מאיטליה עם יתר לחץ דם ותפקוד סיסטולי תקין של חדר שמאל, ללא היסטוריה של התמכרות לאלכוהול. גילאי המשתתפים נעו בין 26-80 שנים (53% גברים, גיל ממוצע של 52 שנים, 39% מעולם לא טופלו בתרופות ליתר לחץ דם). כל המשתתפים השלימו בדיקות להערכת תפקודי כבד ובדיקות ריכוז סוכר בדם בצום, פרופיל שומנים ופינוי קריאטינין. בנוסף, בדיקת אקו-לב ובדיקת TDI (Tissue Doppler Imaging) שימש להערכת תפקוד חדר שמאל.

המשתתפים השלימו את שאלון AUDIT (Alcohol Use Disorders Identification Test) שכלל שאלות אודות צריכת אלכוהול במהלך השנה האחרונה, ועל-בסיס התשובות, המשתתפים סווגו לארבע קבוצות:  1) 172 משתתפים שלא צרכו אלכוהול; 2) 85 משתתפים שצרכו 1-19גרם אלכוהול ביום; 3) 55 משתתפים שצרכו 20-39 גרם ביום או 4) 23 משתתפים שצרכו 40 גרם ליום ומעלה. מדדי לחץ דם דיאסטולי/סיסטולי לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות.

החוקרים מצאו כי קטרים סיסטוליים ודיאסטוליים של חדר שמאל היו גדולים יותר באופן פרוגרסיבי עם עליה בצריכת אלכוהול (49 מ”מ בקבוצה 1 לעומת 52 מ”מ בקבוצה 4 ו-28 מ”מ לעומת 32 מ”מ, בהתאמה), כמו גם עובי המחיצה הבין חדרית (9.2 מ”מ לעומת 10.8 מ”מ).

מהנתונים עולה קשר משמעותי בין צריכת אלכוהול יומית במהלך שנה אחת ובין הפרעה בתפקוד דיאסטולי של חדר שמאל גם עם הצריכה המעטה ביותר של 1-19 גרם ביום (ממוצע של 6 גרם ליום). לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל גיל, מדד מסת גוף, לחץ דם וסוכרת, אלכוהול נותר גורם מנבא משמעותי להפרעה בתפקוד דיאסטולי של חדר שמאל.

החוקרים קוראים לאשר את ממצאי המחקר וכן לבחון אם שינוי צריכת אלכוהול עשוי להביא לתיקון ההשלכות השליליות.

מתוך כנס ה-ASH

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה