טיפול קרינתי לחולי סרטן עם התקנים לבביים מודרניים נמצא בטוח אך עשוי להשפיע על התפקוד של חלק מההתקנים, גם במקרים בהם אתר הקרינה רחוק משמעותית מההתקן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-HRS (Heart Rhythm Society).
בתקופה שבין 2012 ועד נובמבר 2015, החוקרים השלימו הערכה של ההתקנים לאחר כל מחזור טיפול קרינתי ב-43 חולים ופעם בשבוע בארבעה חולים עם ממאירות ערמונית. מנת הקרינה המצטברת בשתי הקבוצות עמדה על 44.9 Gy ו-57.8 Gy, בהתאמה. מבין כלל המשתתפים במחקר, 33 נשאו קוצב לב, 12 נשאו התקן ICD ושניים נשאו CRT-D.
קיבולת הסוללה, פעילות הלידים, חישה ורמות סף נותרו יציבים במהלך כל הטיפול הקרינתי. עם זאת, בשלושה חולים עם קוצב לב שקיבלו טיפול קרינתי לסרטן רקטום, ממאירות של רירית הרחם וממאירות של חלל הפה, ההתקן עבר ל-VVI-Fallback Mode במהלך אחד ממחזורי הטיפול הקרינתי. בחולה אחד הדבר אירע פעמיים.
בחולה אחד עם התקן Biotrionic חל מעבר לחישה יוני-פולארית, תופעה שבחולה התלוי בקוצב עלולה להיות בעייתית. במידה ולא מזהים זאת ולא משלימים חקירה של ההתקן שבוע מאוחר יותר הדבר עלול להוביל לאסיסטולה.
לאחר תכנות מחדש של התקן, לא תועדו סיבוכים נוספים. לא חלו פגמים בתפקוד ההתקן או הפסקה מוקדמת של פעילות הסוללה.
ההנחיות קובעות כי התקן לעולם לא יהיה ממוקם בשדה הקרינה, להגביל את האנרגיה ל-6-10 MV וכי מנת הקרינה המתפזרת המצטברת תוגבל ל-2 Gy. אנרגיה מעל לסף זה עלולה להוביל לנזקים להתקן.
מתוך כנס ה-Heart Rhythm
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!