אורתופדיה-פיזיותרפיה

מחקר ישראלי : הטיפול ב-PEMBROLIZUMAB (קיטורדה) שלא בהתוויות המאושרות השיג 2% תגובה מלאה וללא כל תגובה בחולים במצב תפקודי קשה (דהמרקר)

מחקר מעניין וייחודי שהתקיים בשיבא תל השומר מגלה ששימוש בתרופה האימונותרפית  PEMBROLIZUMAB (קיטורדה , MSD) שלא ע”פ ההתוויה המאושרת כיום (מלנומה וסרטן ריאות מסוג NSCLC ) ולא במסגרת מחקר קליני, אלא כטיפולים של ”מוצא אחרון” בסוגי סרטן שונים, הניבו 9% תגובה כלשהיא כולל ורק 2% תגובה מלאה (הפוגה או ריפוי מלא).

במחקר שבראשו עמדה ד”ר רעיה ליבוביץ עמית משיבא נכללו 96 מטופלים. ד”ר עמית מציינת את המגבלות הרבות שיש למחקר: רטרוספקטיבי, מס’ קטן מאוד יחסית של חולים במגוון רחב של סוגי סרטן שונים. יחד עם זאת , לאור המגמה ההולכת וגוברת בקרב חולים ורופאים לבחון אפשרות של שימוש בתרופה זו, ההד הציבורי העצום שלו זכתה, וגם מחירה הגבוה מאוד, לממצאים חשיבות ומשמעות רבה.

מהמחקר עולה גם שמטופלים שהחלו את הטיפול כשהם בתפקוד ירוד כבר (כלומר מרותקים למיטה ובמצב של גסיסה למעשה) לא נצפתה כל תגובה. כלומר, במצב סופני כל כך, כמו שגם לטיפולי כימותרפיה כבר אין מקום, נראה שגם האפקטיביות של תרופות אימונותרפיות עלולה להיות מוגבלת בלבד, ועל אף היותן הרבה פחות רעילות מכימותרפיה עדיין קיימת בהן רעילות מסויימת. בנוסף שימוש בהם ככל הנראה דוחה או מחליף טיפול פליאטיבי המיועד להקל ולשפר את איכות חייו של החולה בסוף ימיו.

לכתבה בדהמרקר

באותו גליון בדהמרקר מובא גם הפרק השלישי בסדרת הכתבות המצויינת של רוני לינדר גנץ על ”מחיר החיים”. בפרק זה היא מראיינת מס’ רופאים ואנשי מקצוע, כולל גם רופא בכיר שמצא את עצמו חולה במחלה ממארת ושהיה עליו להתמודד בסוגיות של בחירת טיפול שאינו כלול בסל. 

לכתבה

פרק נוסף וחשוב בסדרה זו של לינדר גנץ עסק במחירי התרופות האונקולוגיות שעלותן נסקה בשנים האחרונות באופן מטאורי. היא מתארת גם יוזמות והתארגנויות של אונקולוגים בארה”ב היוצאים נגד חברות התרופות ומאשימים אותם בקביעת מחירים מוגזמים ולא סבירים תוך ניצול ציני של מצוקת החולים .

לכתבה

הערת המערכת: באשר למחירי התרופות, התעשייה טוענת כידוע שעלות הפיתוח היא עצומה, משך הזמן האפקטיבי של הגנת הפטנט הוא קצר מאוד ולכן בכדי שיהיו מסוגלים להחזיר את ההשקעה ולהמשיך להשקיע בעוד פיתוחים עליהם לקבוע מחירים אלה. די קשה כמובן לבחון ולבדוק טיעונים אלה. נראה גם שהגישה של הכללת תרופה בסל הציבורי על בסיס יחס העלות/תועלת, כלומר עלות להארכת חיים (באיכות חיים טובה) שאינה עולה על סכום של כ-50,000 $ לשנה לא בהכרח תסייע, ולתרופות שיחרגו מעלות זו עדיין יהיה ביקוש פרטי שיאפשר לתעשייה לשמור על העלות הגבוהה גם אם לא תיכלל בגלל המחיר בשירות הציבורי. יחד עם זאת, גישה כזו עשויה להפעיל לחץ לכיוון הנכון על החברות. 

באשר לשימוש בתרופות האימונותרפיות להתוויות שעדיין לא אושרו, נחזור כאן על המלצתנו למאמץ לאומי שיאפשר לחולים להשתתף בניסויים קלינים בארץ ובחו”ל באותן התוויות שבהם מתקיימים מחקרים כיום.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה