אורתופדיה-פיזיותרפיה

ההשפעה של גורמים התנהגותיים ופסיכולוגיים על היענות לטיפול תרופתי בחולי דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatology)

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הבנה טובה יותר של גורמים פסיכולוגיים חשובים, בפרט אמונות בנוגע לטיפול תרופתי, עשויה להשפיע משמעותית על שיעורי ההיענות לטיפול תרופתי בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובעקבות זאת על תוצאות הטיפול.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היקף ההיענות לטיפול ביולוגי ולבסס את התרומה של גורמים דמוגרפים, גופניים ופסיכולוגיים להיענות לטיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

חולים שטופלו ב-Adalimumab גויסו למחקר דרך מאגר British Society for Rheumatology Biologics Register for RA בתקופה שבין מאי 2007 ועד אפריל 2009. הנתונים הדמוגרפיים והפסיכולוגיים שנאספו כללו תחלואה ואמונות בנוגע לטיפול תרופתי. מדדי DAS-28 (Disease Activity Score), תפקוד גופני (HAQ) ואיכות חיים (Short-Form Health Survey) נבחנו בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו-18 חודשים. שיעורי ההיענות נקבעו בכל ביקור על-בסיס מדד CQR (Compliance Questionnaire for Rheumatology).

מבין 329 מטופלים ב-Adalimumab שנכללו במחקר, שיעורי היענות נמוכים (מדד CQR נמוך מ-65) תועדו ב-23%, כאשר ב-41% שיעורי ההיענות היו נמוכים לפחות בנקודת זמן אחת. לאחר תקנון לגיל ומשך מחלה, גורמים שניבאו היענות מוגברת כללו אמונה רבה בצורך בטיפול תרופתי, עם הפחתת ההשפעה לאורך הזמן, חשש נמוך יותר מפני הטיפול התרופתי, עם השפעה שנותרה הה לאורך המעקב, תמיכה רבה יותר מאנשי מקצוע או בני משפחה, התייחסות משמעותית למחלה כתהליך כרוני ובקרת טיפול מוגברת.

החוקרים כותבים כי הגורמים הפסיכולוגיים שזוהו כבעלי השפעה אפשרית על היענות לטיפול תרופתי בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ויש מקום להשלים מחקרים נוספים לזיהוי גישות לשיפור ההיענות לדלקת מפרקים שגרונית.

Rheumatology. 2015;54(10):1780-1791

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה