אורתופדיה-פיזיותרפיה

מה בין הכושר הגופני בגיל צעיר ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם? (JAMA Intern Med.)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine, עולה כי כושר גופני טוב יותר ושיפור הכושר הגופני בגיל צעיר מלווים בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם ותמותה. מהנתונים עולה קשר בין כושר גופני ושינויים בכושר הגופני ובין היפרטרופיה של שריר הלב והפרעה בתפקוד שריר הלב, אך ללא קשר עם מדד הסתיידות עורקים כליליים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם סיבולת לב-ריאה במבוגרים צעירים מלווה בשיפור תוצאים קרדיווסקולאריים קליניים ותת-קליניים בטווח הארוך.

מדובר במחקר פרוספקטיבי, שכלל 4,872 מבוגרים בגילאי 18-30 שנים, שהשלימו מבחן מאמץ על הליכון בתחילת המחקר ב-25 במרץ, 1985 ועד 7 ביוני, 1986 ו-2,472 משתתפים שהשלימו מבחן מאמץ שני על הליכון לאחר שבע שנים. חציון המעקב עמד על 26.9 שנים והוא הסתיים ב-31 באוגוסט, 2011.

נוכחות הסתיידות עורקים כליליים נקבעה באמצעות בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת לאחר 15 שנים (2000-2001), 20 שנים (2005-2006) ו-25 שנים (2010-2011) ומסת חדר שמאל נקבעה לאחר חמש שנים (1990-1991) ולאחר 25 שנים.

מבין 4,872 המשתתפים, 273 הלכו לעולמם (5.6%) ו-193 פיתחו אירוע קרדיווסקולארי (4.0%) במהלך המעקב. לאחר תקנון נרחב, כל דקה נוספת במשך מבחן המאמץ בתחילת המחקר לותה בירידה של 15% בסיכון לתמותה וירידה של 12% בסיכון למחלות לב וכלי דם. סיבולת לב-ריאה בסיסית גבוהה יותר לוותה במדד מסת חדר שמאל נמוך יותר ותפקוד גלובאלי טוב יותר, לאחר 25 שנים. לא זוהה קשר בין כושר גופני ובין הסתיידות עורקים כליליים.

ירידה של דקה אחת בכושר הגופני לאחר שבע שנים לוותה בעליה של 21% ו-20% בסיכון לתמותה ומחלות לב וכלי דם, בהתאמה, ביחד עם שיפור תפקוד שריר הלב. לא תועד קשר בין שינוי בכושר הגופני ובין הסתיידות עורקים כליליים.

לאור ממצאים אלו, החוקרים קוראים להשקיע מאמצים לשיפור סיבולת לב-ריאה במבוגרים צעירים במטרה לשפר את הבריאות הקרדיווסקולארית.

JAMA Intern Med. 2016;176(1):87-95

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה