אורתופדיה-פיזיותרפיה

האם קצב לב מהיר יותר במנוחה מעלה את הסיכון לתמותה? (CMAJ)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת CMAJ עולה כי קצב לב מהיר יותר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, גם באלו ללא גורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם.

במסגרת מטה האנליזה ביקשו החוקרים להגדיר טוב יותר את הקשר בין קצב לב במנוחה ובין תמותה ולשם כך ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Embase ו-MEDLINE עד 1 בינואר, 2015, וזיהו 46 מחקרים שענו על קריטריוני ההכללה בסקירה.

המאגר כלל נתונים אודות למעלה מ-1.2 מיליון משתתפים וכ-79,000 מקרי תמותה מכל-סיבה ב-40 מחקרים. נתונים ספציפיים לתמותה קרדיווסקולארית כללו 848,320 חולים ו-25,800 מקרי תמותה מ-29 מחקרים. משך המעקב לאורך המחקרים נע בין 3-40 שנים.

החוקרים מצאו כי באלו עם קצב לב במנוחה של 60-80 פעימות לדקה תועדה עליה של 12% בסיכון לתמותה מכל-סיבה ועליה של 8% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם קצב לב במנוחה של 45 פעימות לדקה (יחס סיכון של 1.12 ויחס סיכון של 1.08, בהתאמה). הסיכון גדל ב-45% לתמותה מכל-סיבה וגדל ב-33% לתמותה קרדיווסקולארית בקרב חולים עם קצב לב במנוחה של מעל 80 פעימות לדקה (יחס סיכון של 1.45 ויחס סיכון של 1.33, בהתאמה).

תקנון לגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם לא הוביל לשינוי משמעותי בממצאים. הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה יותר משמעותית, באופן לינארי, עם עליה בקצב הלב במנוחה, בהשוואה לקצב לב במנוחה של 45 פעימות לדקה, אך הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית עלה משמעותית בקצב לב במנוחה של 90 פעימות לדקה. סף זה תואם לסף הגדרת טכיקרדיה של 90 או 100 פעימות לדקה למניעת מחלות לב וכלי דם.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לפתח אלגוריתם חיזוי שיקח בחשבון את קצב הלב במנוחה וגורמי סיכון קלאסיים למחלות לב וכלי דם ויאפשר לרופאים להתבסס על קצב לב במנוחה במצבים שונים.

CMAJ. Published online November 23, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה