מוזיקה מסייעת להחלמה אחרי ניתוח (Lancet)

פורסם לראשונה באתר UNIVADIS

הקדמה

מוזיקה יכולה להיות כלי טיפולי אופטימלי: לא פולשני, זול, בטוח וקל לשימוש. מטה-אנליזה חדשה בדקה אם מוזיקה יכולה לשפר את תהליך ההתאוששות אחרי ניתוח. על מה יכולה להשפיע מוזיקה בתהליך ההחלמה אחרי ניתוח? האם האזנה למוזיקה משפיעה על משך האשפוז? האם סוג המוזיקה ותזמון ההאזנה משפיעים על תהליך הריפוי, והאם השמעת מוזיקה יעילה אפילו בחדר ניתוח כאשר החולה בהרדמה כללית?

תקציר

השימוש במוזיקה ככלי לשיפור חוויית החולה בבית החולים מוכר בספרות מאז ימי פלורנס נייטינגייל. לראשונה תועדה המוזיקה כמסייעת לחולים במהלך ניתוחים בשנת 1914. לעומת טיפול תרופתי, לטיפול במוזיקה יש יתרונות מובהקים: הוא אינו פולשני, אינו יקר, ואין לו תופעות לוואי. מחקרים רבים בדקו את יעילות המוזיקה בשיפור תהליך ההתאוששות אחרי פעולות כירורגיות.

במטה-אנליזה חדשה, ביצעו חוקרים סקירה סיסטמטית בחיפוש אחר מחקרים מסוג Randomised Controlled Trials RCTs, במבוגרים שעברו פרוצדורות כירורגיות. בחיפוש במספר מאגרי מידע רפואיים, מצאו החוקרים 4261 כותרות ותקצירים וכללו 73 מחקרי RCTs עם גודל מדגם בין 20 ל-458 משתתפים. נבדקה האזנה למגוון סוגי מוזיקה וכן נבדקו משך ההאזנה ותזמונה. קבוצות ביקורת כללו טיפול סטנדרטי, אוזניות ללא מוזיקה, רעש לבן ומנוחה במיטה ללא הפרעה.

המחקר מצא שההאזנה למוזיקה גרמה לירידה (מבחינת standardised mean difference, SMD) בכאב פוסט-ניתוחי (SMD=-0.77), לירידה בחרדה (SMD=-0.68), לירידה בשימוש באנלגטיקה (SMD=-0.37) ולעלייה ברמת הסיפוק של החולה (SMD=1.09). עם זאת נמצא שההאזנה למוזיקה לא השפיעה על משך האשפוז.ניתוח התוצאות לימד גם שהאזנה למוזיקה יעילה אפילו בקרב חולים בהרדמה כללית. לבחירת סוג המוזיקה ולתזמון ההאזנה אין השפעה משמעותית על התוצאות.

כיום השימוש במוזיקה כסיוע לחולים בהתאוששות אחרי ניתוחים אינו טיפול שבשגרה. מסקנת החוקרים הייתה שכדאי לצוות הרפואי להציע האזנה למוזיקה כדרך לסייע לחולים בהפחתת הכאב והחרדה במהלך התקופה הפוסט-ניתוחית. היות שלא נמצאו במחקרים עדויות לסוג המוזיקה או לתזמון ההאזנה היעילים ביותר, אפשר להתאים את הסוג, את התזמון ואת אופן ההאזנה לתנאים הקליניים ולהחלטות הצוות הרפואי.

Hole J et al. Lancet. 2015 Aug 12. [Epub ahead of print]

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    מחקר חדש ורחב היקף שבוצע בחדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית בחן האם חל זינוק בצריכת נוגדי דיכאון, חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בשל מלחמת חרבות ברזל. המחקר הוצג היום בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה שנערך בתל אביב. לפי המחקר, בחצי השנה הראשונה למלחמה נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים בקרב כלל האוכלוסייה, ובקרב תושבי העוטף נצפתה עלייה של 200% ברכישת נוגדי חרדה ו-250% במשככי כאבים נרקוטיים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה