אורתופדיה-פיזיותרפיה

ועדת העבודה והרווחה מאשרת את הסעיפים האוסרים תשלום ישיר לרופא מנתח במערכת הפרטית וכן את החובה לתקופת צינון למתן טיפול פרטי (גלובס)

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,  אישרה היום את עיקרי התוכנית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

בין הסעיפים שאושרו , היה הסעיף שעוסק בניתוק הקשר הכלכלי בין רופא למטופל , בכך שהתשלום עבור ניתוח יינתן אך ורק למוסד הרפואי על-ידי המטופל או על-ידי חברת הביטוח ולא ישירות לרופא.  יו”ר הר”י התנגד לסעיף זה וטען שנקודת המוצא של הועדה היא שהרופא שואף לנצל את המטופל. לטענתו שינוי זה רק יגרום לסרבול התהליך ובניגוד לכוונת המחוקק הסעיף רק יחזק את המערכת הפרטית שמן הסתם תוסיף לשכר המנתח גם תקורות וכד’…

בנוסף אושר בועדה גם סעיף ה”צינון” לפיו רופאים מומחים לא יוכלו לטפל במטופל במערכת הפרטית, במשך תקופה של 4-8 חודשים מן המועד האחרון בו טיפלו באותו המטופל במערכת הציבורית. סעיף זה  צפוי ע”פ הערכות חברי הועדה להביא לירידה בהיקף הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הפרטית ולעלייה במספר הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הציבורית.

סעיף נוסף  שאישרה הוועדה, הוא חיזוק מערכת הרפואה הציבורית באמצעות תוספת משאבים כך שבמסגרת תקציב 2015-2016 יינתנו תוספות תקציביות ביניהן  200 מיליון שקל לבתי-חולים ציבוריים לטובת עמידה ביעדי איכות ושירות; 100 מיליון שקל לתוכנית לקיצור תורים; 70 מיליון שקל לתוכנית לחיזוק ושיפור השירות בחדרי המיון; 80 מיליון שקל לתמיכה באשפוזי בית על-ידי קופות-החולים; 60 מיליון שקל לחיזוק מערך הדימות; 50 מיליון שקל לתוכנית למניעת זיהומים; 30 מיליון שקל להעסקת רופאים במודל פול טיימר.

לדיווח המלא בגלובס

הערת המערכת: בעוד שלסעיף המעביר את התשלום הישיר למנתח לבית החולים יש אולי הגיון מבחינת הבקרה וההגנה על המטופל ויכולת הכיסוי הביטוחי לשכר המנתח, וכך גם לגבי הסעיף של חיזוק המערכת הציבורית, הרי שסעיף הצינון המגביל טיפול במערכת הפרטית נראה בעייתי הן מבחינת היכולת ליישמו בפועל והן בהיותו פוגע גם בחופש העיסוק של הרופאים וגם ביכולת הבחירה החופשית של המטופל. אפשר לחייב את הרופא במערכת הציבורית להציע את האפשרות לבצע את הניתוח במסגרת הציבורית כאפשרות ראשונה , אבל זכותו של מטופל להעדיף לבצע את הפרוצדורה במסגרת פרטית משיקולי “מלונאות” ונוחיות. בנוסף פרוצדורות מסוימות העושות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות (כמו למשל ברדיוכירורגיה) אינן נכללות עדיין בכיסוי של הביטוח הרפואי הבסיסי במסגרת הסל והאפשרות לבצעה במימון של ביטוח משלים או פרטי קיימת רק במסגרת של רפואה פרטית. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

  • האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות מאשפוז מהוות סמן פרוגנוסטי חשוב בחולים עם דלקת לבלב חדה, עם יעילות גבוהה במיוחד בחיזוי נזק בלתי-הפיך לתפקוד איברים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה