אורתופדיה-פיזיותרפיה

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פרוגנוזה גרועה יותר לאחר תסמונת כלילית חדה (Eur Heart J)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תוצאות פחות טובות לאחר תסמונת כלילית חדה, כאשר במצבים אלו הפגיעה הלבבית חמורה יותר.

החוקרים מדווחים כי למרות סיכון מוגבר לתסמונת כלילית חדה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, כי כמעט ואין נתונים אודות המאפיינים הקליניים והתוצאות של תסמונת כלילת חדה בחולים עם מחלת המפרקים ואלו ללא מחלת המפרקים.

באמצעות מאגרים ארציים, החוקרים זיהו 1,135 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (0.9%) ו-3,184 ביקורות תואמות באוכלוסיה הכללית (0.5%) עם תסמונת כלילית חדה בין השנים 2007-2010.

במדגם החולים, אנגינה יציבה, מחלה תרומבואמבולית, אי-ספיקת לב כרונית ומחלת ריאות חסימתית כרונית היו כולם נפוצים יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

בשתי הקבוצות החולים התייצגו עם כאבי חזה ב-80% מהמקרים. עם זאת, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית הודגמו עליות ST בתרשימי אק”ג בשכיחות מעט גבוהה יותר (35.3% לעומת 30.5%), עם רמות טרופונין גבוהות יותר ושכיחות גבוהה יותר של מוות לבבי פתאומי.

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ואוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST הטיפול הכלל ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים,  אנגיוגרפיה כלילית דחופה, התערבות כלילית מילעורית או תרומבוליזה בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (74.1% לעומת 66.2%).

בשבוע הראשון לאחר אירוע תסמונת כלילית חדה, שיעורי התמותה היו מעט גבוהים יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לביקורות (10.4% בהשוואה ל-6.7%, יחס סיכון מתוקן של 1.44). לאחר שלושים ימים, 15.7% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית הלכו לעולמם, בהשוואה ל-10.7% מהביקורות (יחס סיכון מתוקן של 1.36). בשתי הקבוצות, מרבית מקרי התמותה נבעו ממחלות לב.

החוקרים מקווים כי ממצאי המחקר יובילו להגברת המודעות לנושא.

Eur Heart J 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה