אורתופדיה-פיזיותרפיה

חולה משותק מצליח ללכת עם מערכת ממשק מוח-מחשב (J Neuroeng Rehabil)

מאושפז בית חולים

מערכת מחשב המתרגמת אותות אלקטרופיזיולוגיים ושוחת מסר לגירוי חשמלי המאפשר לחולים עם פגיעה בחוט השדרה ללכת על הקרקע, כך מתארים מומחים בדיווח מקרה שפורסם Journal of Neuroengineering and Rehabilitation. הממשקל מחשב-מוח (BCI או Brain-Computer Interface) עוקף את חוט השדרה הפגוע לשליחת אותות ישירות לשרירי הרגליים.

מדובר בשיאה של עבודה שארכה 5-6 שנים ובעקבות התוצאות החיוביות החוקרים חשים כי סביר להתקדם להשלמת בדיקות היתכנות באמצעות המערכת בהליכה על הקרקע. המומחים מסבירים כי הם זיהו הצלחה אינקרמנטלית לאורך הדרך וחשו יותר ויותר בטוחים בדרכם. הם התרגשו מאוד לראות כי הצליחו להגשים את היעד שהציבו.

במאמרם מתארים הכותבים חולה עם פגיעה בחוט שדרה, גבר בן 26 שנים לאחר פגיעה בגובה T6. החולה נבחר לאחר שעמד בכל הקריטריונים הנוקשים להכללה/אי-הכללה פציעה בגובה T6-T12 וללא סיבוך רפואי, דוגמת דיסרלפקסיה אוטונומית, אורתוסטטיזם, פצעי לחץ, נוירופתיה היקפית, אוסטיאופורוזיס חמור או שברים בגפיים תחתונות.

החולה לא הצליח להניע את הגפיים התחתונות ושלל תחושה מתחת לגובה הפגיעה למעט תחושה מינימאלית של מלאות בשלפוחית השתן. הוא עבר אימונים במשך מספר שבועות להכרת גלי המוח לשליטה בתנועות בסביבת מציאות מדומה.

החוקרים התבססו על דמות זמינה במשחק וידאו קיים. השינוי בגלי המוח המופיע כאשר מנסים לנוע זהים לאלו המשמשים לבקרת התנועה במשחקי הוידאו. שרירי המטופל, שעברו אטרופיה לאור חוסר שימוש בשרירים במשך שנים לאחר השיתוק, עברו אימונים מותאמים.

לשימוש במערכת, החולה נשא מכשיר EEG נייד בתיק גב השולח אותות למחשב נייח וכאשר החולה עמד וחשב ללכת, המערכת נכנסה לפעולה. המחשב ביצע את עבודת ההכנה ושולח אותות אל-חוטיים למערכת גירוי חשמלי.

בניסוי הנוכחי החולה קיבל תמיכה פיזית בכדי לעמוד. שרירי הגב התחתון שלו חלשים עקב הפציעה והוא אינו מסוגל לעמוד בכוחות עצמו. מהניסוי עלה כי החולה הצליח להשתמש בעוצמת המוח שלו בכדי להישאר לעמוד, להתחיל הליכה, לכבות את דפוס ההליכה ולעמדו שוב למשך מספר שניות. בסיכומו של דבר, הוא הלך 3.8 מטרים.

למרות שגלי המוח שלו משמשים בסופו של דבר לבקרת תנועת הרגליים, הוא יכול להקשיב ולשמוע אחרים בזמן ההליכה. אמנם לא נערכה בדיקה רשמית לכך, אך מדי פעם הוא הצליח להפיק מספר מילים ללא הפרעה לתפקוד המערכת. הדבר נובע ככל הנראה מהעובדה שהמערכת תוכננה לזהות אותות מאזורים תחושתיים ומוטוריים ולא מאזורי שמיעה או ראיה במוח ולכן התכנה ככל הנראה מתעלמת מאותות אלו.

J Neuroeng Rehabil. 2015;12:80

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה