אורתופדיה-פיזיותרפיה

עליה בסיכון לרשלנות רפואית בעקבות ניתוחי חולים עם דום נשימה בשינה (Anesth Analg)

מנתונים חדשים עולה כי שיעור המקרים של רשלנות רפואית בעקבות התערבויות ניתוחיות עולה משמעותית בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA או Obstructive Sleep Apnea).  החוקרים משערים כי מדובר בקצה הקרחון בלבד, מאחר ומדובר במקרים שהגיעו לבתי משפט, כאשר לרוב במקרים אלו מגיעים לפשרה מחוץ לבית המשפט.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים משלושה מאגרי נתונים וזיהו מקרים בהם חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה או חשד לאבחנה זו, סבלו מסיבוכים סביב ניתוחים שנערכו בין השנים 1991-2010. הם זיהו 24 מקרים, רובם תועדו בשנת 2007 או מאוחר יותר.

מרבית הניתוחים היו ניתוחים אלקטיביים (92%). שליש מהמקרים היו ניתוחים כלליים, כשליש נוסף היו ניתוחי אף-אוזן-גרון. מועד הסיבוכים היה במהלך הניתוח ב-21% מהמקרים, לאחר הרדמה ב-33% מהמקרים ובמחלקות הכירורגיות ב-46% מהמקרים.

בסיכומו של דבר, 71% מהחולים במקרים אלו הלכו לעולמם; שישה מבין 11 החולים עם נזק מוחי אנוקס הלכו לעולמם בתוך 113 ימים מהניתוח.

החוקרים סבורים כי השימוש בהרדמה כללית ואופיואידים עשויים היו להוביל לסיבוכים ב-58% ו-38% מהמקרים, בהתאמה.

פסקי הדין נקבעו לטובת התובעים ב-58% מהמקרים עם קנס כספי ממוצע שהגיע ל-2.5 מיליון דולרים (בטווח שבין 650,000 דולרים ועד 7.7 מיליון דולרים).

החוקרים כותבים כי יותר ויותר מוסדות משלימים כעת בדיקות סקירה במרפאות טרום-ניתוח, אם כי עדיין למעלה ממחצית מהמרכזים עדיין מקפידים על צעד זה באופן שגרתי.

חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה זקוקים ככל הנראה לאמצעי זהירות נוספים לאחר הניתוח. לא ברור בדיוק אילו צעדים יש לנקוט, אך ישנם פרוטוקולים זמינים. החוקרים ממליצים לצמצם את השימוש באופיואידים לאחר ניתוח, לנסות להימנע מהשכבת החולים על גבם ולהקפיד על ניטור מוגבר אחר חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה או חשד להפרעה זו.

יש להקפיד כי חולים עם אבחנה של דום נשימה בשינה יביאו את הציוד הרפואי שלהם וישתמשו בו לאחר הניתוח.

Anesth Analg 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מלווה בתוצאות טובות יותר בתינוקות עם תסמונת דאון (The Lancet)

    בתינוקות עם תסמונת דאון, התערבות מוקדמת לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה עשויה להוביל לתוצאות קוגניטיביות והתנהגותיות טובות יותר בגיל שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם תסמונת דאון סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה. בעת ביצוע המחקר, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה על […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה