האם יש תועלת לפעילות גופנית מתונה בהקלה על דלקת מפרקים? (מתוך כנס ה-EULAR)

במהלך חמש שנים לאחר התפתחות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), הסיכון לניתוח מפרק גדול דומה בחולים עם פעילות מחלה מתונה ואלו עם פעילות מחלה גבוהה לאורך זמן, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism).

מדגם המחקר כלל 2,071 משתתפים שגויסו ממחקר Early RA Study ו-Early Rheumatoid Arthritis Network. מבין אלו, ב-2,044 חולים תועדו לפחות שני מדדי פעילות מחלה החל משנה אחת לאחר התפתחות המחלה ועד חמש שנים מאוחר יותר.

משטרי הטיפול עלו בקנה אחד עם ההנחיות באותה תקופה, וכללו בעיקר תרופות ממשפחת DMARD, ובשנים האחרונות, תרופות ביולוגיות.

הצורך בניתוח אורתופדי במהלך חמש השנים הראשונות הוגדר כתוצא לוואי של הרס מפרקי וכשלון טיפול. תועדו 1,602 התערבויות ניתוחיות במדגם המחקר במהלך תקופת המעקב.

ההתערבויות סווגו כהתערבות מג’ורית להחלפת מפרק גדול; בינוניות לניתוח להסרת הסינוביה, איחוי מפרקי וארתרופלסטיה של שורש כף היד, יד או כף הרגל; ומינוריות, במקרים של ניתוחי רקמה רכה.

החוקרים חישבו את פעילות המחלה הממוצעת החל משנה לאחר התפתחות המחלה ועד חמש שנים בכל מטופל.

הסיכון לניתוח מפרק גדול במהלך חמש השנים הראשונות לאחר הופעת המחלה היה גבוה יותר בחולים עם פעילות מחלה נמוכה-בינונית, גבוהה-בינונית וגבוהה, בהשוואה לחולים עם פעילות מחלה נמוכה, לאחר תקנון למשתנים דוגמת גיל בעת הופעת המחלה, מין ומשך התסמינים.

הסיכון לניתוח מפרק בינוני במהלך חמש השנים הראשונות לאחר הופעת המחלה היה גבוה ב-80% בחולים עם פעילות מחלה גבוהה-בינונית, בהשוואה לאלו עם פעילות נמוכה או נמוכה-בינונית (יחס סיכון של 1.80, p=0.034). בנוסף, הסיכון היה גבוה פי 2.5 בחולים עם פעילות מחלה גבוהה, בהשוואה לאלו עם פעילות נמוכה (יחס סיכון של 2.59, P=0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ופעילות מחלה בינונית במהלך חמש השנים הראשונות להופעת המחלה, למרות טיפול בתרופות ממשפחת DMARD, קיים סיכון דומה לניתוח מפרק גדול כמו אלו עם מחלה פעילה מאוד. לאור זאת, הם ממליצים להקפיד לשמור על פעילות מחלה נמוכה.

מתוך כנס מטעם ה-EULAR

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן