במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים מהם עולה כי טיפול מדורג המשלב משככי כאבים, גישות לניהול עצמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר הוביל לירידה מובהקת סטטיסטית במוגבלות על-רקע כאב, פגיעה באיכות חיים וחומרת כאב ביוצאי צבא עם כאב כרוני ממקור שריר-שלד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות השכיחות הגבוהה והנטל הרב של כאב כרוני, לא נערכו מחקרים רבים להערכת התערבויות שונות בטיפול בכאב כרוני ביוצאי צבא. כעת הם ביקשו לקבוע אם התערבות מדורגת יעילה יותר מטיפול סטנדרטי בהקלה על מוגבלות על-רקע כאב, פגיעה באיכות החיים עקב כאב וחומרת הכאב.
מדובר במחקר אקראי בו נערכה השוואה בין טיפול מדורג ובין טיפול סטנדרטי להקלה על כאב כרוני. מדגם המחקר כלל 241 יוצאי צבא עם כאב שריר-שלד כרוני (מעל שלושה חודשים) ומגביל (מדד Roland Morris Disability Scale Score של 7 נקודות ומעלה) , עם מעורבות של עמוד שדרה צווארי או גבי או הגפיים. מחקר ESCAPE (Evaluation of Stepped Care for Chronic Pain) נערך בין 20 בדצמבר, 2007, ועד 30 ביוני, 2011.
השלב הראשון בהתערבות כללה 12 שבועות טיפול במשככי כאבים ואופטימיזציה בהתאם לאלגוריתם בשילוב עם גישות לטיפול עצמי בכאב; השלב השני כלל 12 שבועות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. התוצא העיקרי היה מוגבלות על-רקע כאב (מדד Roland Morris Disability Scale), פגיעה באיכות חיים על-רקע הכאב (מדד Brief Pain Inventory) וחומרת הכאב (מדד Graded Chronic Pain Scale).
ניתוח הנתונים כלל 121 חולים בקבוצת ההתערבות ו-120 חולים בקבוצת הביקורת. לאחר תשעה חודשי מעקב, הירידה הממוצעת מתחילת המחקר במדד Roland Morris Disability Scale Score עמדה על 1.7 נקודות בקבוצת הביקורת ועל 3.7 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.002). הירידה הממוצעת מתחילת המחקר במדד Pain Interference המהווה חלק מ-Brief Pain Inventory עמדה על 0.9 נקודות בקבוצת הביקורת ועל 1.7 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.003). מהנתונים עולה עוד כי חלה ירידה של 4.5 נקודות במדד Graded Chronic Pain Scale להערכת חומרת הכאב בקבוצת הביקורת, לעומת ירידה של 11.1 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.001).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!