במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר תצפיתי המעידים על קשר בין טיפול בביספוספנטים ובין ירידה של 50% בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לפיהן שלד האדם עשוי לשחק תפקיד בבקרת משק הסוכר בגוף. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של חשיפה לביספוספנטים על הסיכון להיארעות סוכרת מסוג 2 במסגרת מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסיה במהלך השנים 1995-2010.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-36,000 משתתפים מעל גיל 60 שנים, ללא סוכרת בתחילת המחקר, ועם חשיפה של למעלה משנה לביספוספנטים, כמו גם כ-125,000 משתתפים תואמים בגיל, מין ומדד מסת גוף, שלא נחשפו לביספוספנטים.
התוצא העיקרי של המחקר היה אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 במהלך 16 שנות מעקב ויחס שיעורי ההיארעות עם חשיפה לביספוספנטים בהשוואה ללא חשיפה לטיפול זה.
הסיכון להיארעות סוכרת מסוג 2 היה נמוך יותר משמעותית בחולים שנחשפו לביספוספנטים בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 0.52, p<0.0001). מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הממצאים נותרו על כנם בגברים (יחס שיעורי היארעות של 0.77), בנשים (0.49), בשמנים (0.54), במטופלים שנחשפו לטיפול בסטרואידים (0.47) ועם סוגים שונים של ביספוספנטים. מהערכת משך הטיפול עלה כי חלה עליה קלה בסיכון לסוכרת מסוג 2 (1-2.5 שנות חשיפה), לאחריה ירידה פרוגרסיבית וממושכת עם הצטברות שנות חשיפה.
Journal Clinical Endocrinology & Metabolism
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!