אורתופדיה-פיזיותרפיה

סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בקרב חולים עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (Lancet)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Lancet עולה כי בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) סיכוי גבוה כפליים לתמותה מוקדמת, בהשוואה לאלו ללא הפרעה זו.

ממצאי המחקר שכלל קרוב לשני מיליון משתתפים ו-32 שנות-מעקב, הצביעו על קשר ישיר בין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ובין סיכון מוגבר לתמותה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ADHD הינה הפרעה נפוצה הקשורה עם גורמים העשויים להוביל לעליה בתמותה, דוגמת הפרעות התנהגות, עבריינות, תאונות ושימוש בחומרים. עם זאת, לא ידוע אם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה. הם ביקשו לבחון את התמותה על-רקע ADHD במדגם גדול של מטופלים בדנמרק.

באמצעות מאגרים ארציים בדנמרק החוקרים עקבו אחר 1.92 מיליון משתתפים, כולל 32,061 חולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, מיום הלידה ועד שנת 2013. הם חישובו את יחס שיעורי התמותה, תוך תקנון לשנה קלנדרית, גיל, מין, היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות, גיל האם והאב, ורמת השכלה ומצב תעסוקה של ההורים, תוך השוואה בין אלו עם ADHD ואלו ללא ADHD.

במהלך תקופת המעקב (24.9 מיליון שנות-אדם) תועדו 5,580 מקרי תמותה. שיעורי התמותה לכל 10,000 שנות-אדם עמדו על 5.85 באלו עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בהשוואה ל-2.21 באלו ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (מקביל ליחס שיעורי תמותה של 2.07, p<0.0001). תאונות דרכים היו הגורם הנפוץ ביותר לתמותה. בהשוואה למשתתפים ללא ADHD, יחס שיעורי התמותה המתוקן בחולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות לפני גיל שש שנים עמד על 1.86, באלו בגילאי 6-17 שנים עמד על 1.58 ובאלו בגילאי 18 שנים ומעלה עמד על 4.25. עוד עולה מהנתונים כי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות לוותה בסיכון גבוה יותר לתמותה בבנות ונשים, בהשוואה לבנים וגברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מלווה בעליה משמעותית בשיעורי התמותה. בחולים עם אבחנה של ADHD בבגרות תועד יחס שיעורי תמותה גבוה יותר בהשוואה לאלו שאובחנו בילדות ובגרות. הקשר בין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ועליה בתמותה נותר משמעותי גם לאחר תקנון למחלות רקע שונות, כולל הפרעות שימוש בחומרים והפרעות התנהגות, עם יחס שיעורי תמותה גבוה יותר בבנות ונשים עם ADHD, בהשוואה לבנים וגברים עם ADHD. העליה בשיעורי התמותה בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נבעה בעיקר ממקרי תמותה מסיבות לא-טבעיות, בעיקר תאונות דרכים.

Lancet. Published online February 26, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה