בנשים שמנות קיים סיכון מוגבר לסיבוכים ייחודיים במהלך פרוצדורות גניקולוגיות, דוגמת זיהומי באתר ניתוח, תרומבואמבוליזם ורידי וסיבוכי פצע, ועל-כן על גניקולוגים להכיר את הסיבוכים העיקריים בנשים אלו ולהקפיד על ייעוץ פרטני לפני הניתוח, כך לפי דעת מומחים מטעם ה-American College of Obstetricians and Gynecologists, שפורסמה במהלך חודש ינואר בכתב העת Obstetrucs & Gynecology.

הועדה קבעה עוד כי בנשים שמנות, כמו בנשים בעלות משקל תקין, ניתוח לכריתת הרחם בגישה נרתיקית מלווה בתוצאות טובות יותר ופחות סיבוכים בהשוואה לניתוח כריתת רחם בגישה לפרוסקופית או בטנית.

לדברי המומחים, אירועים חריגים לאחר ניתוח גניקולוגי הנפוצים יותר בנשים שמנות בהשוואה לנשים בעלות משקל תקין כוללים זיהום באתר הניתוח (עם מדד מסת גוף מעל 35), תרומבואמבוליזם ורידי (עם מדד מסת גוף מעל 35) וסיבוכי פצע (סיכוי גבוה פי עשר עם מדד מסת גוף בטווח 40-49 בהשוואה לנשים בעלות משקל תקין).

אעפ”י שבשמנים סיכון מוגבר לתמותה ומחלות כרוניות דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ודום נשימה חסימתי בשינה, באופן פרודקסאלי, שיעורי התחלואה והתמותה בקרב שמנים ללא סיבוכים מטבוליים נמוכים יותר בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין. עם זאת, בשמנים עם יתר לחץ דם וסוכר סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בתר-ניתוחית, בהשוואה לאלו שאינם בעלי עודף-משקל.

כריתת רחם בגישה נרתיקית מלווה בתוצאות טובות יותר ופחות סיבוכים, בהשוואה לניתוח כריתת רחם בגישה בטנית או לפרוסקופית. בנשים שמנות שאינן מועמדות טובות לניתוח כריתת רחם בגישה נרתיקית, ניתוח כריתת רחם בגישה לפרוסקופית עשויה להיות מסובכת יותר, אך להוביל לאובדן דם בכמות קטנה יותר ואשפוז קצר יותר בבית החולים; הפרוצדורה גם מלווה באיכות חיים טובה יותר ארבע שנים לאחר הניתוח, בהשוואה ללפרוטומיה.

יש לנקוט בכל האמצעים בכדי להציע לכל הנשים, ללא תלות במדד מסת הגוף, את הפרוצדורה הכי פחות פולשנית במטרה להפחית את שיעור הסיבוכים, משך האשפוז וזמן ההחלמה לאחר ניתוח.

בנוסף,  החוקרים מציעים לשקול ייעוץ לפני ניתוח עם מרדים בנשים שמנות עם חשד לדום נשימה חסימתי בשינה, המלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח, דוגמת דלקת ריאות או היפוקסמיה, או בנשים בסיכון מוגבר למחלת עורקים כלילית.

יש לנקוט אמצעי זהירות נוספים בנשים שמנות העוברות ניתוח האורך למעלה מ-45 דקות, דוגמת טיפול בקלקסן, מאחר וקיים סיכון מתון לתרומבואמבוליזם ורידי. מאחר ובנשים שמנות כמות רקמת שומן גדולה יותר, כריתת רחם בגישה בטנית עשויה לארוך זמן רב יותר, כאשר לעיתים יש לשלב שני שולחנות ניתוחים בכדי לעמוד בממדי המטופלת, עם רצועות ופדים להגבלת תנועות המטופלת.

לאחר הניתוח, היפוקסמיה, הנפוצה יותר בשמנים, ניתנת לטיפול באמצעות פיזיותרפיה נשימתית או מכשיר CPAP. סיבוכי פצע וזיהומים באתר הניתוח, עם זאת, הם הסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר ניתוח בנשים שמנות לאחר כריתת רחם בגישה בטנית; הצבת תפרים ברקמת התת-עור וואקום על הפצע מלווים בשיעור סיבוכים נמוך יותר. נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים הניתנים לפני ניתוח או לאחר ניתוח יעילים יותר מאצטאמינופן להפחתת בחילות והקאות והפחתת טיפול באופיואידים לאחר ניתוח.

Obstet Gynecol. 2015;125:274-287

לידיעה במדסקייפ