בישיבת ועדת הסל ב-7/12/14 דנה הועדה ב- 28 פניות וערעורים שהוגשו לה בגין המלצותיה מהישיבות הקודמות.
הערעורים היחידים שהתקבלו ושהובילו לשינוי בדירוג לציון של A9 הם :
בישיבת הועדה מה-9/12 נדונו שוב 48 טכנולוגיות שונות, בעקבות בירורים שעלו בהמשך לדיונים קודמים. להלן 10 הטכנולוגיות שדורגו בציון A9 בעקבות הדיון (חלקן ללא שינוי מהדירוג הקודם) :
A9 ללא שינוי בהחלטות הועדה.
*חולים שסבלו מדימום ספונטני משמעותי )מסכן חיים או מסכן איבר( ללא טיפול בנוגדי קרישה – A9 ללא שינוי בהחלטות הועדה
הועדה עודכנה בהתייחסות המומחים לבקשת הועדה וכן לגבי עדויות ליעילות הסקר בהתפלגות בין המגדרים השונים. A9 עבור גברים מעשנים בגילאים 65-74.
3β-hydroxy-5-C27-steroid oxidoreductase deficiency (also known as 3β-hydroxy-5-C27-steroid dehydrogenase/isomerase or 3β-HSD or HSD3β7
הועדה עודכנה בהתייחסות המומחים לבקשת הועדה. A9 – ללא שינוי בהחלטות הועדה, כתלות בסטטוס הרישום של התכשיר
הערת המערכת: בקרוב מאוד תסיים ועדת הסל את דיוניה ויוכרזו ה”זוכים המאושרים” שיכללו בסל 2015. עם כל השבחים לעבודה הרצינית והשיטתית שעושה הועדה, נדמה לנו שעדיין יש בעיה באופן הדירוג. בתהליך הנוכחי, כפי שניתן לראות מסיכום זה והקודמים לו חברי הועדה מעניקים ציון לכל טכנולוגיה/תרופה מועמדת לסל. מהנסיון משנים קודמות, נראה שרק אלה שזכו ב-A9 יגיעו לישורת הסופית. בשלב זה, תתבצע בחינה של מהי תוספת העלות הנדרשת להכנסת הטכנולוגיות הללו לסל (אגב, גם כאן, מנסיון שנים קודמות, תוספת העלות המחושבת היא של עלות הטכנולוגיה/תרופה המוצעים פחות עלות הטכנולוגיה/תרופה הקיימים כבר בסל לאותה התוויה, כשאין התייחסות לעלויות נוספות שהטכנולוגיה/תרופה עשוייה לחסוך כמו אישפוזים, בדיקות, פרוצדורות וכד’), ואז יבוצע תחשיב שבו במידה (וסביר להניח שזה יהיה המצב) וסך עלות הכנסת הטכנולוגיות עם A9 עולה על 300 מיל’ ש”ח בשנה, תתחיל הועדה לקצץ חלק מהטכנולוגיות ו/או את ההתוויות לטכנולוגיות השונות (כלומר, להפחית בכך את כמות המטופלים הצפוייה) כך שניתן יהיה להגיע לרשימה מעודכנת שהסה”כ שלה אינו עולה על 300 מיל’ ש”ח. האלגוריתם של התהליך הזה לא לגמרי ברור ושקוף ויש להניח שההחלטות הן אינטואיטיביות למדי. אז יש לנו הצעת שיפור…
במקום הדירוג הקיים של B7-A9 ההצעה היא שחברי הועדה יעניקו ציון בין 0-1 למידת השיפור באיכות החיים (ותוחלת החיים במידה וידועה) שהם מעריכים לכל טכנולוגיה מועמדת לסל בהשוואה לטכנולוגיה הקיימת להתוויה. (למשל, אם בהתוויה מסויימת ההערכה היא שאיכות החיים של המטופל בטיפול הנוכחי בסל היא של 0.4 בסקלה של בין 0 (מוות) ל-1 (אדם בריא לחלוטין) , והטכנלוגיה החדשה צפויה להשיג לו שיפור לציון של 0.6 , אז המדד שייכנס למשוואה הוא ההפרש – 0.2) . זה לא צריך להיות קשה או מסובך יותר לדעתנו מאשר מתן הדירוג הנוכחי של ה-B7-A9 , אבל בהחלט יחדד אולי את מה שצריך להעריך ולמדוד. במקביל, את עלות התוספת לסל לכל טכנולוגיה ,הידועה ממילא לוועדה, אפשר להציב בנוסחה פשוטה שבה מחלקים את תוספת העלות לאותו ציון שיפור איכות חיים. התוצאה תאפשר לועדה לבצע את הדירוג הסופי בצורה רציונלית, שכן ככל שהתוצאה נמוכה יותר יחס העלות/תועלת טוב יותר. אגב, בשיטה כזו, ייתכן שגם טכנולוגיות שכיום הועדה מעניקה להם ציונים נמוכים יותר כמו A8 ומטה, יקבלו דירוג גבוה סופי טוב יותר במידה ותוספת העלות שלהן נמוכה יחסית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!