חסר וויטמין D מנבא הופעת ליקוי קוגניטיבי (Neurology)

ממצאי מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology, תומכים בקשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי, ממצאים התומכים בהשלמת מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תוספי וויטמין D יביאו לדחיית או מניעת דמנציה.

בקבוצה של מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי שמור, רמות 25OHD (25-Hydroxyvitamin D) נמוכות מ-75 ננומול לליטר בתחילת הדרך ניבאו התפתחות ליקוי קוגניטיבי במהלך ארבע השנים הבאות, ללא תלות בגורמים אחרים.

החוקרים כותבים כי על נוירולוגים וגריאטרים לקחת בחשבון את האפשרות כי תוספי וויטמין D בקשישים עשויים לסייע במניעת מחלות נוירו-דגנרטיביות.

במהלך המחקר אספו החוקרים נתונים אודות 1,927 קשישים מהקהילה (גיל ממוצע של 73.9 שנים), שלקחו חלק במחקר Pro. V.A (Progetto Veneto Anziani). בתחילת המחקר, הריכוז הממוצע של רמות 25OHD עמד על 84.1 ננומול לליטר. כ-28% מהמשתתפים אובחנו עם חסר וויטמין D (מתחת ל-50 ננומול לליטר) וב-6.5% החסר היה חמור (מתחת ל-25 ננומול לליטר).

במשתתפים עם חסר וויטמין D או רמות לא-מספקות של הוויטמין (50-75 ננומול לליטר) תועדה שכיחות גבוהה יותר של ירידה במדדי מיני-מנטל במהלך 4.4 שנות מעקב, בהשוואה לאלו עם רמות מספקות של הוויטמין (75 ננומול לליטר ומעלה).

בקרב משתתפים עם תפקוד קוגניטיבי שמור בתחילת המחקר (מדד מיני מנטל של 24 ומעלה), זוהה קשר בלתי-תלוי בין רמות לא-מספקות של הוויטמין ובין סיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית במהלך ארבע שנים, בהשוואה לאלו עם רמות תקינות של הוויטמין.

במשתתפים עם ליקוי קוגניטיבי בתחילת הדרך, תואר קשר בין חסר וויטמין D ובין סיכון מוגבר להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, אך הקשר הפך לא-מובהק לאחר תקנון לטיפולים אחרים.

החוקרים כותבים כי ייתכן וחשיבות וויטמין D בהידרדרות קוגניטיבית נוספת היא פחות ברורה לאור נוכחות מחות רקע ומוגבלויות אחרות, העשויות להאיץ את ההידרדרות הקוגניטיבית, ללא תלות ברמות הבסיס של וויטמין D.

Neurology. Published online November 5, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • כריתת אונה של בלוטת התריס אינה מעלה את הסיכון לניתוח חוזר בחולים עם סרטן בלוטת תריס (Thyroid)

    כריתת אונה של בלוטת התריס אינה מעלה את הסיכון לניתוח חוזר בחולים עם סרטן בלוטת תריס (Thyroid)

    למרות שהנחיות ה-American Thyroid Association משנת 2015 הובילו לעליה בשיעור ניתוחי כריתת אונה של בלוטת התריס, אלו לא הובילו לשיעורים גבוהים של ניתוח חוזר בשלב מוקדם או מאוחר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Thyroid. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הנחיות ה-ATA משנת 2015 תומכות בכריתת אונה של בלוטת התריס או כריתה מלאה של בלוטת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    מזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת (Am J Clin Nutrition)

    צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד מלווה בעליה בסיכון הכולל לסיבוכים מיקרווסקולאריים בכלל ולמחלת כליות בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת במדגם פרוספקטיבי שכלל 5,685 משתתפים עם סוכרת […]

  • צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    צום לסירוגין מסייע במאמצים לירידה במשקל בחולים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    במבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2, צום לסירוגין הפחית את משקל הגוף ומדד מסת הגוף והביא לשיפור איזון גליקמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צום לסירוגין עשוי לשמש כגישה גמישה יותר להפחתת משקל ושיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית בהשוואה להגבלה קלורית, אך אין נתונים רבים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה