מאת מערכת אי-מד
ע”פ מחקר חדש מה-Lancet Oncology טיפול ב-Risedronate (אקטונל) למטופלות פוסטמנופאוזליות בחוסמי ארומטאז’ למניעת סרטן שד, מנטרל את הירידה ב-BMD הקשורה לטיפול בחוסמי הארומטאז’.
ברקע מציינים המחברים כי חוסמי ארומטאז’ משמעים להפחתת סיכון לסרטן שד בנשים פוסטמנופאוזליות בסיכון גבוה , אך הטיפול קשור עם סיכון מוגבר לאיבוד עצם. החוקרים ביקשו להעריך במחקר זה את האפקטיביות של ריסרדונאט למניעת ירידה של צפיפות העצם ( BMD ) לאחר 3 שנות מעקב בתת קבוצה של מטופלות במחקר ה-IRIS-II .
המחקר כפול הסמיות של IRIS-II גייס 3.864 נשים פוסטמנופאוזליות בריאות הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד שחולקו באופן אקראי לקבלת anastrozole (במינון של 1 מ”ג/יום) או פלציבו , כשמהן 36% נשים פוסטמנופאוזליות הוקצו לתת מחקר לבחינת צפיפות עצם , עקב רמות צפיפות עצם נמוכות בתחילת המחקר (ערכים נמוכים של T SCORE ) בעמוד השדרה ובצוואר הירך.
ברובד 1 נכללו נשים עם מדד T של לפחות 1.0- , ברובד 2 – תוצאות T של לפחות 2.5- אך פחות מ-1- .
ברובד 3 – תוצאת T קטנה מ-2.5- אך גדולה מ-4.0- .
נשים ברובד 1 היו במעקב בלבד. נשים ברובד 3 קיבלו טיפול מונע עם ריסדרונט (35 מ”ג לשבוע) . נשים ברובד 2 חולקו אקראית לקבלת ריסרדרונט (35 מ”ג לשבוע) או פלצבו .
יעד המחקר המרכזי של האנליזה לכל פרוטוקול שכלל בדיקת צפיפות עצם DXA בתחילת המחקר ולאחר 3 שנים, היה האפקט של הריסרדרונט מול פלציבו עבור נשים אוסטיאופורוטיות ברובד 2 שטופלו באופו אקראי באנאסטרזול (1 מ”ג ליום).
יעדי מחקר משניים כללו אפקט של אנאסטרזול 1 מ”ג ליום על BMD בנשים שלא קיבלו ריסארדרונט (ברובדים 1 ו-2) ובנשים אוסטיאופורוטיות שטופלו בריסארדרונט (רובד 3). המחקר נמשך אך לא מגייס עוד מטופלות נוספות
בשלב זה מדווחים החוקרים שבין פברואר 2003 לסוף ספטמבר 2010 , 150 נשים (58%) מתוך 260 ברובד 2 אשר חולקו אקראית לקבלת אנאסטרזול וריסרדרונט או פלצבו , היו עם נתוני שינוי ב-BMD של הירך לאחר 3 שנים.
בעמוד השדרה המותני השינוי הממוצע ב-BMD ב-3 שנים עבור 77 הנשים שקיבלו אנאסטרזול/ריסרדרונט היה 1.1% (בין 0.2%-2.1%) לעומת 2.6%- (בטווח 4.0%- ל-1.3%-) עבור 73 נשים שקיבלו אנאסטרזול/פלציבו , וההבדל היה מובהק סטטיסטי.
עבור ה-BMD של הירך השינוי ב-BMD עבור נשים שקיבלו אנאסטרזול/ריסרדרונט היה 0.7%- (בטווח בין 1.6%- ל-0.2%) לעומת 3.5%- (בטווח 4.6%- ל-2.3%-) עבור נשים שקיבלו אנאסטרזול/פלציבו , הבדל שגם היה מובהק סטטיסטי.
ב-652 נשים מתוך 1008 ברובד 1 ו-2 שלא הוקצו באופן אקראי לריסרדרונט נמצא שבאלה שלא קיבלו ריסרדרונט אך קיבלו אנאסטרזול סבלו מירידה מובהקת ב-BMD לאחר 3 שנות מעקב, בהשוואה לנשים שקיבלו פלציבו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!