במכתב שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology טוענים מומחים לראשונה כי בחלק מהחולים המטופלים ב-Imatinib (גליבק) עשויים להופיע כאבים ממקור שריר-שלד על-רקע הטיפול התרופתי, לאחר הפסקת הטיפול.
במחקר EURO-SKI (Europe Stop TKI) מצאו החוקרים כי 30% מהחולים שהפסיקו את הטיפול בגליבק דיווחו על כאבים באתרים שונים בגוף. הכותבים טוענים כי אין מקום לדאגה, אך יש להכיר את התופעה הנ”ל ובעקבות זאת יש מקום להמשך מעקב אחר החולים שהפסיקו את הטיפול בגליבק להערכת נוכחות תופעות לוואי.
המכתב פורסם בעקבות ממצאי מחקר A-STIM (According to Stop Imatinib), להערכת התגובה הקלינית בחולים עם CML (Chronic Myelogenous Leukemia) שהפסיקו את הטיפול בגליבק, שלא כלל התייחסות לתופעות לוואי אפשריות על-רקע גישת טיפול זו.
החוקרים מסבירים כי התעניינו בעובדה שחלק מהחולים במחקר EURO-SKI התלוננו על כאבים ממקור שריר-שלד. במהלך המעקב, הם החליטו לערוך תת-מחקר במהלכו אספו נתונים אודות תופעות לוואי ממקור שריר-שלד.
מבין 50 חולים במחקר EURO-SKI שלקחו חלק במעקב במשך שישה חודשים, 15 דיווחו על כאבים באתרים שונים בגוף, כולל כתפיים, ירכיים וגפיים. הכאב, שהחל בתוך שבוע לאחר הפסקת הטיפול והתפתח במהלך שישה שבועות, דמה לעיתים לכאבים של פולימיאלגיה ראומטיקה.
לאחר יצירת קשר אישי עם חוקרים אחרים, הם מדווחים כי אירועים אלו תוארו במחקרים אחרים, אך מעולם לא תועדו באופן מובנה. מהממצאים עולה כי גם לאחר הפסקת הטיפול, החולים עשויים לפתח תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי.
למרות שהכותבים טוענים כי זהו הפרסום הראשון בנוגע לתסמונת גמילה, למעשה, חוקרים מקוריאה דיווחו בכנס ה-European Hematology Association, לפיו בשלבים מוקדמים לאחר הפסקת גליבק, כ-25% דיווחו על החמרת כאבי מפרקים.
מבין 15 החולים שדיווחו על כאבים, בשמונה מדובר היה בכאב בדרגה 2 ובשבעה הכאב היה בדרגה 1, כפי שנקבע לפי קריטריוני Common Terminology Criteria for Adverse Events.
הכאב לא לווה בעליה במדדי דלקת ולא העיד על הסיכוי להישנות מולקולארית. שיעורי ההישנות המולקולארית במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר הפסקת גליבק לא היה שונה משמעותית בין חולים שפיתחו תופעות לוואי ממקור שריר-שלד ואלו שלא פיתחו תופעות אלו.
כאב מדרגה 1 טופל בתרופות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. בחלק מהמקרים, כאב בדרגה 2 דרש טיפול בפרדניזון במינון 10-20 מ”ג ליום, עם הפחתה הדרגתית של המינון במהלך מספר שבועות. בחולה אחד לא ניתן היה להפחית את מינון הטיפול בפרדניזון וחולה אחד לא הגיב לטיפול, אך שלושה חולים הגיבו לטיפול. לאחר שנתיים, חולה אחד עדיין טופל בפרדניזון במינון נמוך.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!