אורתופדיה-פיזיותרפיה

הערכת שיעור הדימומים והסיבוכים עקב טיפול יומי ב-Rivaroxaban (מתוך Blood)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Blood, עולה כי בחיים האמיתיים, שיעור הדימומים המג’וריים על-רקע טיפול בRivaroxaban (קסרלטו) עשוי להיות נמוך מהשיעור שתואר במחקרים קודמים וכי חומרת התוצאות של אירועי הדמם הללו הייתה נמוכה יותר במהלך 90 ימי מעקב מאשראלו שתוארו עם טיפול בקומדין.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Rivaroxaban משמש יותר ויותר למניעת אירועים מוחיים במקרים של פרפור פרוזדורים ולטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי, אך לא ידוע רבות אודות סיבוכי הדמם עקב הטיפול התרופתי בחיי היומיום. באמצעות נתונים ממאגר פרוספקטיבי, לא-התערבותי, להערכת נוגדי-קרישה בחנו החוקרים את שיעור הדימומים, הטיפול והתוצאות של סיבוכי דמם על-רקע Rivaroxaban.

בתקופה שבין 1 באוקטובר, 2011, ועד 31 בדצמבר, 2013, המאגר כלל 1,776 חולים שטופלו ב-Rivaroxaban. עד כה, 762 חולים (42.9%) דיווחו על 1,082 אירועי דמם במהלך או בתוך שלושה ימים לאחר המינון האחרון של Rivaroxaban (58.9% דימומים מינוריים, 35% מבין כלל הדימומים הלא-מג’וריים בעלי חשיבות קלינית ו-6.1% מהדימומים המג’וריים).

במקרים של דימומים מג’וריים, טיפול התערבותי או ניתוחי נדרש ב-37.8% מהמקרים ותרכיז PCC (Prothrombin Complex Concentrate) נדרש ב-9.1% מהמקרים. מניתוח הנתונים להערכת הזמן עד לאירוע ראשון עלה כי שיעור הדימומים המג’וריים ל-100 שנות-מטופל עמדו על 3.1 בחולים שטופלו בשל פרפור פרוזדורים ועל 4.1 בחולים שטופלו בשל תרומבואמבוליזם ורידי, בהתאמה.

מניתוח הנתונים לפי טיפול, שיעור המקרים של דימומים שהובילו לאשפוזים עמד על 5.1% ו-6.3% לאחר 30 ו-90 ימים מהדימום, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי שיעור הדימומים המג’וריים עקב טיפול ב-Rivaroxaban נמוך יותר בהשוואה לטיפול בקומדין, וככל הנראה התוצאות טובות יותר.

Blood. 2014 May 23

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה