מדו”ח חדש עולה כי השימוש בתרופות לטיפול בנגיפים לא היה מספק בחולים שפנו למרפאות חוץ בתמונה של שפעת במהלך עונת השפעת בשנים 2012-2013, ומנגד, החוקרים מצאו כי נעשה שימוש-יתר בתרופות אנטיביוטיות, למרות קריאות חוזרות לשימוש הולם יותר בתרופות אלו.
החוקרים בחנו את הנתונים מחמישה אתרים גיאוגרפיים שונים אודות משתתפים בגילאי 6 חודשים ומעלה, שהתקבלו בתמונה של מחלה נשימתית חדה, בת פחות משבעה ימים.
המלצות ה-CDC קוראות לטיפול אנטי-ויראלי לחולים בסיכון גבוה לסיבוכים עקב שפעת הפונים בשלב מוקדם לאחר הופעת התסמינים. במחקר זה, טיפול אנטי-ויראלי כלל מעכבי נוירואמינידאז, Oseltamivir ו-Zanamivir.
החוקרים מצאו כי מבין 6,766 החולים שפנו עם מחלה נשימתית חדה בין 3 בדצמבר, 2012, ועד 5 באפריל, 2013, 509 חולים (7.5%) קיבלו טיפול אנטי-ויראלי. מבין 2,366 חולים עם שפעת מאושרת בבדיקת PCR (35%), 355 חולים (15%) קיבלו מרשם לטיפול אנטי-ויראלי, זאת בהשוואה ל-4% מהחולים עם תוצאה שלילית בבדיקות לשפעת.
יתרה מזאת, מבין 1,021 המשתתפים עם מחלה נשימתית חדה בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת, שהתקבלו בתוך פחות מיומיים מהופעת התסמינים, 19% קיבלו מרשם לטיפול אנטי-ויראלי. סיכון מוגבר לסיבוכים תואר בחולים מתחת לגיל שנתיים או מעל גיל 65 שנים, עם לפחות מחלה כרונית אחת.
פניה לטיפול בשלב מוקדם יותר זוהתה כגורם מנבא משמעותי לטיפול אנטי-ויראלי, כאשר בחולים שפנו 5-7 ימים לאחר הופעת התסמינים תועד סיכוי נמוך ב-92% לקבלת טיפול אנטי-ויראלי, בהשוואה לאלו שפנו בתוך פחות מיומיים.
מבין 1,825 המשתתפים עם שפעת מאושרת ונתונים זמינים אודות טיפול אנטיביוטי, 30% קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי ו-16% קיבלו מרשם לטיפול אנטי-ויראלי.
החוקרים כותבים כי רופאים ממליצים על טיפול אנטיביוטי לעיתים קרובות יותר מטיפול אנטי-ויראלי, בכל קבוצות הגיל, אך הדבר נפוץ במיוחד בילדים קטנים מאוד. תרופות אנטיביוטיות נפוצות בשימוש כוללות אוגמנטין, מוקסיפן ואזניל.
מהתוצאות עולה כי במהלך עונת 2012-2013, תרופות אנטי-ויראליות לא ניתנו באופן מספק ותרופות אנטיביוטיות ניתנו באופן שאינו הולם לחלק גדול מהחולים עם שפעת. הם קוראים להמשך הדרכה של צוותים רפואיים בנוגע לטיפול אנטיביוטי ואנטי-ויראלי הולם.
Clin Infect Dis. Published online July 17, 2014
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!