אנליזה חדשה של מחקר ה-ROCKET-AF מדגימה כי גם מבוגרים מעל גיל 75 עם פירפור פרוזדורים (AF) נהנו משיפור דומה יחסית ביעילות ובבטיחות תחת טיפול ב-rivaroxaban (קסרלטו, באייר) בהשוואה לוורפרין (קומדין) , לשיפור שנמצא באוכלוסיה צעירה יותר.
כצפוי, באוכלוסייה המבוגרת יותר היו אמנם יותר אירועי דימום, אירועים אמבוליים ומקרי שבץ, אך באופן יחסי כאמור השיפור תחת ריברוקסבן בהשוואה לוורפרין היה דומה לזה שנמצא באוכלוסיה הצעירה יותר.
המחקר כלל 14,264 מטופלים שהוקצו לקבלת ריברוקסבן 20 מ”ג פעם ביום (ולמטופלים עם הפרעות בדרגה בינונית בתפקודי כליה 15 מ”ג) או לוורפרין שהמינון שלו הותאם להגעה ליעד INR של בין 2-3. ציון CHADS היה 3.5, ו-55% מהם היו כבר עם שבץ קודם, ו-90% סבלו מיתר לחץ דם. באנליזה ע”פ כוונה לטפל, היו 3,082 מטופלי ריברוקסבן וורפרין שנכנסו למחקר בגיל 75 ומעלה, ו-3,999 מטופלי ריברוקסבן ו-4,008 וורפרין שהיו מתחת לגיל 75 בתחילת המחקר.
כצפוי, באוכלוסיה המבוגרת יותר היו יותר מקרי שבץ או אירועים אמבוליים, יעד המחקר המרכזי, בהשוואה לקבוצה הצעירה יותר: 2.57% לכל 100 שנות מטופל לעומת 2.05% לכל 100 שנות מטופל (p=0.0068).
בנוסף, הקבוצה המבוגרת יותר סבלה מיותר דימומים : 4.63% לכל 100 שנות מטופל לעומת 2.74% לכל 100 שנות מטופל ( p<0.0001).
כאמור, הסיכון היחסי של ריברוקסבן לעומת וורפרין לשבץ ותסחיפים סיסמטמיים ודימומים היה דומה בקבוצה המבוגרת לזה שנמצא בקבוצה הצעירה יותר. בטבלה הבאה מוצגים יחסי הסיכון (והרווח בר סמך ב-95% הסתברות) ע”פ קבוצות גיל בניתוח ה-ROCKET-AF ITT
| יעד מחקר | סיכון יחסי ,גיל מעל 75 | סיכון יחסי ,גיל מתחת 75 |
| שבץ ותסחיפים סיסטמיים | 0.80 (0.63 – 1.02) | 0.95 (0.76 – 1.19) |
|
שבץ , תסחיפים סיסטמיים, אוטם שריר הלב, מוות קרדיווסקולרי | 0.91 (0.78 – 1.06) | 0.94 (0.81 – 1.09) |
| שבץ איסכמי | 0.88 (0.67 – 1.16) | 1.10 (0.84 – 1.44) |
| שבץ מדמם | 0.70 (0.39 – 1.25) | 0.47 (0.25 – 0.89) |
| דימום מג’ורי | 1.11 (0.92 – 1.34) | 0.96 (0.78 – 1.19) |
| דימום פטאלי | 0.45 (0.23 – 0.87) | 0.55 (0.29 – 1.05) |
|
; ITT = intention-to-treat. |
החוקרים מסכמים כי למרות שהאוכלוסיה המבוגרת עם AF נמצאת בסיכון גדול יותר לאירועים, כמו גם לסיכון גדול יותר על רקע השימוש בתרופות עצמן, נראה שהתרופות נוגדות הקרישה החדשות עשויות להיות חלופות מתאימות עבורם לוורפרין ואף להוות יתרון בכך שאין צורך בניטור שגרתי, ספיגה מהירה יותר, ופחות אינטראקציות עם תרופות אחרות. הם מדגישים שללא קשר לסוג הטיפול נוגד הקרישה יש לזכור שהטיפול באוכלוסיה הקשישה מחייב טיפול מוקפד וזהיר יותר בשל הסיכון המוגבר לשבץ ודימומים, והחשש הגדול יותר לאינטראקציות בין תרופתיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!