עדויות חדשות שוללות עליה בסיכון למחלת לב כלילית ותמותה עם תוספי סידן (מתוך כנס World Congress on Osteoporosis, Osteoarthritis, and Musculoskeletal Disease)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך כנס ה-World Congress on Osteoporosis, Osteoarthritis, and Musculoskeletal Disease, עולות עדויות לפיהן תוספי סידן, עם או ללא וויטמין D, אינם מביאים לעליה בסיכון למחלת לב כלילית או תמותה מכל-סיבה בנשים מבוגרות.

החוקרים מאוסטרליה לא זיהו קשר בין נטילת תוספי סידן עם וללא וויטמין D ובין הסיכון למחלת לב כלילית ב-18 דיווחים קליניים עם נתונים אודות למעלה מ-63,500 נשים מבוגרות.

ממצאי הסקירה עומדים בניגוד לתוצאות מטה-אנליזה קודמת משנת 2010, שפורסמה בכתב העת BMJ ודיווחה כי תוספי סידן (ללא וויטמין D) לוו בעליה משמעותית בסיכון לאוטם שריר הלב ב-8,151 נשים וגברים. באותה סקירה, תוספי הסידן לווה בעליה יחסית של 31% בסיכון לאוטם שריר הלב. מטה-אנליזה דומה שכללה מחקרים ששילבו תוספי סידן עם וויטמין D הדגימה תוצאות דומות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סידן וויטמין D חיוניים לבריאות העצם וכי התוספים משמשים באופן נפוץ בקשישים שאינם יכולים להקפיד על הצריכה היומית המומלצת דרך התזונה בלבד. עד לאחרונה, הסברה הייתה כי לתוספים תופעות לוואי חמורות מעטות יחסית.

המחקרים משנת 2010 היו שנויים במחלוקת, בעיקר מאחר ומשרד הבריאות בארצות הברית ממליץ על צריכת סידן יומית של 1,000 מ”ג בנשים בוגרות עד גיל 50 שנים ועל צריכה במינון יומי של 1,200 מ”ג ביום בנשים לאחר גיל 50 . הממצאים זכו לביקורת מאחר וכללו מחקרים קליניים שהתבססו על דיווחים עצמיים, כולל שיעור גבוה משמעותית של גברים בקבוצת הטיפול בתוספי סידן, העדר תקנון לגורמי סיכון והעדר מנגנון ביולוגי להסבר הקשר.

לאור זאת, המומחים קבעו כי יש לבחון את הנושא באופן מקיף ונרחב. בסקירה הנוכחית הם התמקדו בנשים, מאחר ומרבית המשתתפים במחקרים קליניים הן נשים. הסקירה כללה 63,564 נשים שנטלו תוספי סידן עם וללא תוספי וויטמין D, עם סך כולל של 3,390 אירועים של מחלת לב כלילית ו-4,157 מקרי תמותה מכל-סיבה. כל האירועים אושרו באמצעות הערכה קלינית, רשומות רפואיות בבית החולים, או תעודות פטירה. בחמשת המחקרים שהתמקדו באירועי מחלת לב כלילית, הסיכון היחסי באלו שנטלו תוספי סידן עמד על 1.02. ב-17 המחקרים עם נתוני תמותה מכל-סיבה, הסיכון היחסי עמד על 0.96. בשני המקרים הממצאים לא היו מובהקים סטטיסטית.

למרות הממצאים, החוקרים קוראים להשלים מחקר קליני גדול עם תוספי סידן ותוספי וויטמין D, במטרה להעריך נכונה את ההשפעה על העצם וכלי הדם. באופן זה ניתן יהיה להגדיר טוב יותר את פרופיל סיכון/תועלת של תוספים אלו.

מתוך כנס World Congress on Osteoporosis, Osteoarthritis, and Musculoskeletal Disease

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן