אורתופדיה-פיזיותרפיה

Rituximab היא האפשרות המועדפת לאחר כשלון מעכבי TNF בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Ann Rheum Dis.)

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שאינם מגיבים היטב לטיפול במעכב TNF יחיד לרוב מתקבלות תוצאות טובות יותר עם מעבר לטיפול ב-Rituximab, במקום טיפול במעכב TNF חליפי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

בחולים בהם נכשל הטיפול הראשון במעכב TNF, מתן Rituximab היה יעיל יותר ממתן מעכב TNF שני במידה והטיפול לא היה יעיל (במקום מקרים בהם הטיפול לא-נסבל היטב, אז התוצאות היו דומות). באופן כללי, לאחר כישלון טיפול במעכב TNF מומלץ טיפול ב-Rituximab, אם כי הערכת מקרים של כשלון טיפול עקב רמות תרופה נמוכות (עקב נוגדנים כנגד התרופה) עשויה להשפיע על החלטות הטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעד 40% מהחולים תגובה לא-מספקת או אובדן תגובה לטיפול במעכבי TNF, ואין מחקרים להשוואה ראש-בראש בין גישות שונות להחלפת טיפול. לפיכך, במחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות בין Rituximab ובין מעכב TNF חליפי בחולים עם תגובה לא-מספקת לטיפול קודם במעכב TNF.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, תצפיתי, בתווית-פתוחה. במחקר נכללו חולים עד ארבעה שבועות לאחר החלפה מטיפול ראשוני במעכב TNF לטיפול ב-Rituximab (604 חולים) או טיפול במעכב TNF חליפי (507 חולים). מבין אלו, 405 חולים טופלו ב-Rituximab ו-323 חולים טופלו במעכבי TNF עם נתונים זמינים להערכת התוצא העיקרי, שהוגדר כשינוי במדד DAS28-3 (Disease Activity Score in 28 Joint, ללא הכללת הערכת המצב הבריאותי הכולל של החולה) במהלך שישה חודשים. עוצמת המחקר עמדה על 70% לזיהוי הבדל של 0.3 יחידות DAS בשל כשלון הכללת גודל המדגם המתוכנן של 631 חולים בכל קבוצה. החולים היו במעקב במשך 12 חודשים.

השינוי הממוצע במדד DAS28-3 לאחר שישה חודשים עמד על 1.5- עם טיפול ב-Rituximab לעומת 1.1- עם טיפול במעכב TNF חליפי (p=0.007). שינוי גדול מ-0.6 נחשב לרוב כבעל חשיבות קלינית.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי ההבדל היה משמעותי בחולים שהפסיקו את הטיפול במעכב TNF ראשוני בשל חוסר-תועלת, אך לא באלו שהפסיקו את הטיפול בשל חוסר-סבילות הטיפול. השיפור היה גדול יותר משמעותית בחולים עם נוגדנים בדם. שיעור תופעות הלוואי היה דומה בכל הקבוצות.

ממצאים אלו, ממחקר שנערך בתנאי העולם האמיתי, משקפים את ההתנהלות הרפואית בעולם האמיתי, ומעידים כי לאחר הפסקת טיפול ראשון במעכב TNF, בחולים שהחליפו לטיפול ב-Rituximab תועדה תועלת קלינית גדולה יותר במהלך תקופה ממוצעת של שישה חודשים, בהשוואה לחולים שהחליפו לטיפול במעכב TNF חליפי. ההבדל היה בולט במיוחד בחולים עם נוגדנים בדם, שהפסיקו את הטיפול במעכב TNF ראשוני בשל חוסר-תועלת.

החוקרים ממליצים לרופאים לבחור ב-Rituximab במקרים של כשלון ראשוני (ללא תגובה למעכב TNF) בחולים עם נוגדנים בדם, אך לנסות מחזורי טיפול קצרים של מעכב TNF חליפי בחולים ללא נוגדנים בדם, או במקרים של אובדן התגובה לטיפול ב-Rituximab.

Ann Rheum Dis. Published online January 17, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה