אורתופדיה-פיזיותרפיה

ביספוספנטים עשויים לסייע במניעת שברים בחולי אפילפסיה בסיכון גבוה (Epilepsia)

תוספי וויטמין D וסידן עשויים לשפר את צפיפות המינראלים של העצם בחולי אפילפסיה, כאשר הוספת ביספסופנטים עשויה לסייע גם במניעת שברים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Epilepsia.

החוקרים מדווחים כי ידוע היטב כי טיפול בתרופות נגד-פרכוסים מעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס, אך רופאים המטפלים בחולי אפילפסיה לעיתים קרובות אינם מתייחסים לסוגיה זו. בתחילת המחקר הם הופתעו ממספר החולים עם אוסטיאופורוזיס ונטלו תרופות אלו. חולים אלו מצויים בסיכון גבוה מאוד לנפילות בשל פרכוסים וכן נפילות עקב הטיפול התרופתי, העלול לגרום לישנוניות.

במטרה לבחון אם ניתן למנוע אובדן עצם ושברים בחולים הנוטלים טיפול ארוך-טווח בתרופות נגד-פרכוסים, החוקרים חילקו באקראי 80 גברים שנטלו נוגדי-פרכוסים למשך לפחות שנתיים, לטיפול ב-1,000-1,500 מיליגרם סידן ביום; 500-750 יחידות וויטמין D ביום; ופלסבו או Risedronate במינון 35 מ”ג, פעם בשבוע.

53 חולים השלימו את שתי שנות המחקר. ב-18 מבין 26 החולים בקבוצת הפלסבו (69%) תועד שיפור בצפיפות המינראלים של העצם בכל אתר, בעוד שב-19 מבין 27 החולים בקבוצת הטיפול ב-Risedronate (70%) תועד שיפור. החוקרים תיעדו עליה בצפיפות המינראלים של העצם בעמוד השדרה המותני, שהייתה גדולה יותר משמעותית בחולים תחת טיפול ב-Risedronate. לא תועדו שברים חדשים בקבוצת הטיפול ב-Risedronate, אך בקבוצת הפלסבו תועדו שישה שברים חדשים (5 שברי חוליות ושבר לא-חולייתי אחד).

כיום, אין הנחיות ברורות בנוגע למניעה או טיפול באוסטיאופורוזיס בחולי אפילפסיה בסיכון גבוה, אך מהממצאים עולה כי יש מקום להנחיות וכי טיפול בתרופות אחרות ממשפחת ביספוספנטים צפוי להיות דומה ביעילותו.

לא כל חולי אפילפסיה הנוטלים נוגדי-פרכוסים בטווח הארוך נדרשים לטיפול בביספוספנטים. במידה ומבנה העצם ומסת העצם טובים, ואין גורמי סיכון אחרים והחולים יציבים, חולים אלו ככל הנראה אינם זקוקים לתרופות אלו. עם זאת, בנוכחות גורמי סיכון אחרים, דוגמת עישון או שתיית אלכוהול רבה, תתכן תועלת לתרופות אלו. לכל הפחות, מומלץ להקפיד על צריכה מספקת של סידן וויטמין D.

הטיפול אינו מיועד לכולם, אך יש לבחון את הבעיה באוכלוסיה זו בסיכון, בעיקר באלו הנוטלים יותר מתרופה נוגדת-פרכוסים אחת.

Epilepsia 2013;54:1997-2004

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה