אורתופדיה-פיזיותרפיה

האם ההשפעה של פרדקסה על הסיכון לאוטם לבבי מאפיינת את כלל משפחת מעכבי תרומבין ישירים? (Am J Cardiol)

הטיפול במעכבי תרומבין ישירים, כולל Dabigatran Etexilate (פרדקסה), מביאה לעליה בסיכון לאוטם לבבי, כך עולה מזוג מטה-אנליזות שפורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Cardiology. הממצאים מסבירים ככל הנראה את העליה הקלה בסיכון לאוטם לבבי עם טיפול בפרדקסה במחקר RE-LY, ושוללים את הטענה כי מדובר בהשפעה מגנה של קומדין, ששימש כקבוצת השוואה, ומרחיבים את הסיכון לכלל מעכבי תרומבין ישירים, הניתנים בצורת טבליות.

המאמר מרחיב את נתוני מטה-אנליזה קודמת שהגיעו למסקנות פחות או יותר דומות, על-בסיס מחקרים שהיו זמינים דאז ורק שני מעכבי תרומבין ישירים, ולא שלושת המעכבים הנידונים במחקר הנוכחי.

מטה האנליזה הראשונה התמקדה בקרוב ל-40,000 חולים מ-11 מחקרים להשוואת מעכבי תרומבין ישירים עם קומדין לכל התוויה. הם כללו ארבעה מחקרים של פרדקסה בפרפור פרוזדורים, תרומבואמבוליזם ורידי או חולים עם מסתמים מכאניים; שלושה מחקרים בחנו את הטיפול שהוצא מהשוק, Ximelgatran, בפרפור פרוזדורים, תרומבואמבוליזם ורידי או טיפול למניעת אירועים תרומבואמבוליים; ושני מחקרים בחנו את התכשיר הניסיוני AZD0837. מרבית המחקרים לא הגדירו באופן פרוספקטיבי אוטם לבבי או תסמונות כליליות חדות אחרות.

יחסי הסיכויים לאוטם לבבי עמדו על 1.35 עם מעכבי תרומבין ישירים בהשוואה לקומדין בכל 11 המחקרים; 1.41 עם פרדקסה לעומת קומדין בארבעה מחקרים; 1.23 עם Ximelgatran לעומת קומדין בחמישה מחקרים ו-3.46 עם Ximelgatran לעומת קומדין בשני מחקרים בלבד להערכת תרומבואמבוליזם ורידי חד או למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים לא זיהו עליה בסיכון לאוטם לבבי עם AZD0837 בהשוואה לקומדין בשני מחקרים (יחס סיכויים של 1.17, p=0.87).

החוקרים כתבו כי למיטב ידיעתם, זוהי הסקירה הראשונה להרחבת הממצאים של סיכון מוגבר לאוטם לבבי עם פרדקסה למעכבי תרומבין פומיים אחרים.

במטה-אנליזה השנייה נכללו שמונה מחקרים להערכת פרפור פרוזדורים עם סך כולל של קרוב ל-70,000 חולים, שדיווחו על שיעורי אוטם לבבי בהשוואת קומדין עם טיפולים אנטי-תרומבוטיים אחרים, כולל מעכבי פקטור Xa, מעכבי תרומבין ישירים, אספירין וקלופידוגרל.

יחס הסיכויים לאוטם לבבי עמד על 1.06 עם קומדין בהשוואה לתרופות האחרות.

העובדה שקומדין לא נקשר עם עליה בשיעור האוטמים הלבביים במחקרים אלו מציעה כי הסיכון לאוטם לבבי שתועד עם מעכבי תרומבין ישירים בסקירה הראשונה נובע ככל הנראה מהשפעת כל משפחת מעכבי תרומבין ישירים ולא הודות להשפעה מגנה של קומדין.

החוקרים הסבירו כי עצם העובדה שהעלייה בשיעור האוטמים הלבביים לא תועדה עם נוגדי קרישה אחרים, אינה שוללת את התיאוריה כי הדבר נובע מכך שמעכבי תרומבין ישירים מספקים פחות הגנה מפני איסכמיה בהשוואה לקומדין. לפיכך, הם אינם קובעים כי מדובר בהשפעה המעודדת אירועים תרומבוטיים. למרות זאת, ממצאים אלו עשויים לשחק תפקיד בבחירת טיפול נוגד-קרישה בחולים עם היסטוריה של מחלת עורקים כלילית.

Am J Cardiol 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה