אורתופדיה-פיזיותרפיה

טיפול בחולי RA ב- tofacitinib (חוסם JAK חדש) סייע בשליטה במחלה במטופלים שנכשלו בטיפול במתוטרקסט (Annals of Internal Medicine)

מחקר חדש במימון של חברת התרופות פייזר ניסה להעריך את היעילות ובטיחות הטיפול ב- tofacitinib בשילוב עם תרופות מסוג DMARDs שאינן ביולוגיות (disease-modifying antirheumatic drugs). כרקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטופלים רבים הסובלים מדלקת פרקים שגרונית, RArheumatoid arthritis, לא מגיבים היטב ובצורה בטוחה לטיפול באמצעות DMARDs. התרופה Tofacitinib היא תרופה חדשה ל-RA הניתנת דרך הפה והיא מעכבת של Janus kinase. המחקר שערכו החוקרים ארך שנה, היה אקראי וכפול סמיות, ונערך ב-114 מרכזי טיפול ב-19 מדינות. קרוב ל-800 מטופלים הסובלים מ-RA פעילה, למרות טיפול ב-DMARD לא ביולוגי נכללו במחקר.

החוקרים חולקו באופן אקראי ביחס של 4:4:1:1 לקבל tofacitinib דרך הפה במינון של 5 מ”ג או 10 מ”ג פעמיים ביום, או פלצבו.  יעד המחקר העיקרי היה שיפור של 20% לפי קריטרית ACR20  (20% improvement in American College of Rheumatology) ; פעילות המחלה לפי מדד ,   DAS28-4 של פחות מ-2.6, כשרמיסיה הוגדרה לפי DAS28-4(ESR) , שינויים בציון המטופלים לפי אינדקס המגבלות הבריאותיות HAQ-DI (Health Assessment Questionnaire Disability Index) והערכות בטיחות.

החוקרים מצאו כי הפערים הממוצעים בציון ACR20 בשיעור התגובה לטיפול לאחר חצי שנה עבור שני המינונים שנבדקו בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלצבו משולב היו 21.2% לקבוצה שקיבלה  tofacitinib במינון 5 מ”ג (95% CI, 12.2% to 30.3%; P < 0.001) ו-25.8% למינון 10 מ”ג (CI, 16.8% to 34.8%; P < 0.001) . ציוני HAQ-DI לאחר שלושה חודשים ו-DAS28-4(ESR) שהיה נמוך מ- 2.6  לאחר שישה חודשים היו עליונים בקבוצת הטיפול ב- tofacitinib לעומת קבוצות הפלצבו. שיעור ההיארעות של תופעות לוואי חמורות במטופלים שקיבלו tofacitinib 5 מ”ג  היה 6.9, ל-10 מ”ג היה 7.3 ולפלצבו, 10.9 אירועים לכל 100 שנות חיי מטופל של חשיפה. בקבוצות שקיבלה tofacitinib היו שני מקרים של שחפת , שני מקרים של זיהומים אופורטוניסטיים, שלושה אירועי לב וכלי דם וארבעה מקרי מוות. בקבוצת הטיפול, הספירה הנוטרופילית ירדה ורמות ההמוגלובין והכולסטרול (HDL  ו- LDL ) עלו, ורמות הקריאטנין בסרום הראו עליה קטנה.

לדברי החוקרים, מגבלות המחקר כללו קבוצות קטנות יחסית של פלצבו לעומת קבוצת הטיפול ומשך טיפול קצר יותר. המטופלים קיבלו בעיקר methotrexate לפני כן, היכולת להעריך שילובי תרופות אחרות מהשילוב methotrexate ו- tofacitinib היתה מוגבלת. ובכל זאת, החוקרים מסכמים כי הטיפול ב- tofacitinib הביא לשיפור בשליטה על המחלה במטופלים עם RA פעילה שלא השתפרו עם טיפול ב-DMARDs    לא ביולוגיות (בעיקר methotrexate).

לתקציר המחקר

Ann Intern Med. 2013;159(4):253-261

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה