צביטה פימורואצטבולרית (Femoroacetabular impingement-FAI) היא פתולוגיה שעדיין אינה ברורה דייה, אשר כוללת שינויים פתולוגיים ומכניים במפרק הירך הגורמים לכאב בעיקר בצעירים. מוסכם כי FAI מהווה גורם סיכון מוקדם ללקות באוסטיאוארטריטיס של מפרק הירך. האבחנה מושתתת על היסטוריה של כאבים, ירידה בטווח התנועה, בעיקר בכיפוף ובסיבוב פנימי של מפרק הירך המעורב ומבחן צביטה חיובי (מצ”ח). יש להדגיש כי המבחן אינו ספציפי ל FAI ונדרשות בדיקות הדמיה לאישוש האבחנה. FAI מתחלק לשני סוגים: Cam בו החלק בין צוואר הירך לראשו שטוח או קמור בעיקר בהיבט האנטרוסופריורי. מצב זה שכיח יותר בזכרים אתלטים צעירים. הסוג שני Pincer נובע מכיסוי יתר של האצטבולום ושכיח יותר בנשים בגיל הביניים. שני הסוגים ניתנים להדגמה בצילומי רנטגן.     

מטרת המחקר הייתה לבדוק מהי שכיחות מציאת מבחן צביטה חיובי (מצ”ח) בצעירים, ומהו הקשר בין כאבים או אי נוחות במפרק הירך לבדיקות הדמייה המתאימות ל FAI.

שיטות: הוזמנו 2344 צעירים בגיל 18-20 שנה. הנבדקים התבקשו למלא שאלונים לגבי מצבם הבריאותי עם דגש על תלונות הקשורות למפרק הירך ולפעילות גופנית ועברו בדיקה פיזיקלית הכוללת טווח תנועות מפרק ירך ומבחן צביטה ו2 צילומי אגן (ישר בעמידה ומנח צפרדע בשכיבה).

תוצאות: 1170 צעירים ניאותו להשתתף במחקר. 18 נפלטו בשל הדמייה לקויה. מבחן צביטה חיובי נמצא ב 35 גברים מתוך 480 (7.3%) וב 32 נשים מתוך 672 נשים (4.8%). אי נוחות באיזור במפשעה נמצאה קשורה משמעותית למצ”ח בנשים אך לא בגברים. לפעילות גופנית מוגברת היה קשר משמעותי למצ”ח בגברים אך לא בנשים. טווח כפוף ירוד נמצא קשור למצ”ח בשני המינים ואילו סיבוב פנימי ירוד נמצא בגברים בלבד.

דיון: בספרות מקובל להניח כי מצ”ח נמצא בכ 10% מהאוכלוסייה הכללית. במאמר הנוכחי המספר קטן יותר (7.3% בגברים ו 4.8% בנשים), אולי בגלל קבוצת הגיל הצעירה יחסית במחקר. במחקרים רבים נבדקה שכיחות צביטת Cam type בצילומי רנטגן וזו נמצאה גבוהה יותר משכיחות מצ”ח בצעירים. תצפית זו תואמת את הממצא במחקר הנוכחי: יתכן כי בצעירים קיימת צביטה (ממצא רנטגני) ללא קרע בלברום, אך שכיחות מצ”ח נמוכה יחסית כיוון שמבחן הצביטה הופך חיובי לאחר התרחשות הקרע בלברום, .

מסקנות: נמצא כי מבחן צביטה חיובי בצעירים אינו ממצא נדיר. מצ”ח שכיח יותר בגברים לעומת נשים. בגברים צעירים למצ”ח קשר סטטיסטי משמעותי לצביטת Cam type כפי שמודגם בצילומים ולפעילות פיזית מוגברת. תלונות לגבי כאבים או אי נוחות במפשעה נמצאו קשורים למצ”ח בנשים. כמו כן נמצא קשר בין מצ”ח לבן טווח תנועות מופחת של מפרק הירך בעיקר כיפוף.

Laborie LB. Lehman TG. Engesaeter IO. Engesaeter LB. Rosendahl K. Is a positive femoroacetabular impingement test common finding in healthy young adults. Clin Orthop Relat Res (2013) 471:2267-2277 

הערות העורך: קרע בלברום של מפרק הירך ממשיך לתפוס נפח גדול במחקרים בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי התרכז בחשיבות ובמשמעות של אנמנזה, בדיקה פיזיקלית וממצאי הדמייה רנטגניים בלבד לקביעת האבחנה של קרע בלברום. נמצא כי מבחן צביטה חיובי שכיח באוכלוסייה הכללית וכי ממצא רנטגני של צביטה מסוג Cam שכיח אף יותר. מה עושים עם האינפורמציה הזו? משתמע כי חובה להצליב בין כל הממצאים: הן האנמנזה, הן הבדיקה הפיזיקלית (מבחן צביטה וטווח תנועה) והן צילומי הרנטגן במנחים ישר וצפרדע הכוללים מדידות שונות, לפני ביסוס האבחנה של קרע בלברום ולפני החלטה על שליחת המטופל לבדיקת MRI.

אגב החשש מפני חשיפה לקרינה צילומי רנטגן אמנם מוצדק (כאן בוצעו שני צילומי אגן לכל נבדק לצורך מחקר). לבנים הוצע להשתמש במגן עופרת באזור האשכים כהגנה מפני הקרינה. יש להדגיש כי בבנות לא נעשה שימוש במגן קרינה מתוך חשש להסתיר פרטי אנטומיה רלבנטיים.