בכתב העת Rheumatology פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, המתייעצים עם ריאומטולוגים בשלב מאוחר במהלך מחלתם, התוצאות גרועות יותר בכל הנוגע לצורך בניתוח אורתופדי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול האופטימאלי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית כולל טיפול מוקדם ב-DMARD למניעת נזק מפרקי ואפשרות להפחתת הצורך בהתערבויות ניתוחיות יקרות. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלו בשלב מוקדם ע”י ריאומטולוגים הצורך בניתוח אורתופדי היה נמוך יותר.
מדגם המחקר כלל חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית על-בסיס נתונים מקוויבק בשנת 1995, עם נתונים זמינים אודות תאריך קביעת האבחנה של דלקת מפרקים שגרונית ע”י רופא שאינו ריאומטולוג, לפני אישור האבחנה ע”י ריאומטולוג. החוקרים עקבו אחר החולים עד שנת 2007.
החולים סווגו לקבוצת חולים שהופנו בשלב מוקדם להערכת ריאומטולוג (בתוך שלושה חודשים מהאבחנה) או בשלב מאוחר במהלך מחלתם (לאחר שלושה חודשים מהאבחנה).
מדגם המחקר כלל 1,051 חולים, בגיל ממוצע של 55.7 שנים. 68.2% מהמשתתפים היו נשים ו-50.7% הופנו בשלב מוקדם להערכת ריאומטולוג. מבין כל המשתתפים, 20.5% (215 חולים) עברו ניתוח אורתופדי במהלך תקופת המעקב. בקבוצת החולים שהופנו בשלב מוקדם להערכת ריאומטולוג שכיחות ההפניות לניתוח אורתופדי במהלך מעקב בן 12 שנים הייתה נמוכה יותר (יחס סיכון מתוקן של 0.60).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית המופנים בשלב מאוחר במהלך מחלתם להערכת ריאומטולוג התוצאות היו פחות טובות בכל הנוגע לצורך בניתוח אורתופדי בסופו של דבר.
Rheumatology. 2013;52(3):452-459
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!