בחולים עם מחלת אלצהיימר המתגוררים בביתם, פעילות גופנית סדירה עשויה להביא להאטת ההידרדרות בתפקוד הגופני ולהפחית את הסיכון לנפילות, כך עולה מתוצאות מחקר FINALEX (Finnish Alzheimer Disease Exercise Trial), שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
התערבות זו מהווה אמצעי חדש המסייע לחולים עם דמנציה ובני משפחתם לשמור על אורח חייהם למשך תקופה ארוכה יותר, ללא הגדלת סך העלויות והשימוש בשירותים סוציאליים.
לדברי החוקרים, מהנתונים עולה כי יש להקפיד על פעילות גופנית מודרכת (בהנחיית פיזיותרפיסט), בהתאם לצרכיי החולים במהלך היומיום, אינטנסיבית (שעה פעמיים בשבוע) ולטווח-ארוך (התועלת לא הודגמה עד שהחולים התאמנו למשך חצי שנה).
מדגם המחקר כלל 210 חולים עם מחלת אלצהיימר, שהתגוררו בביתם עם בן-זוג מטפל. החוקרים בחנו שני סוגים של התערבות של פעילות גופנית: תרגילים גופניים בבית למשך שעה, פעמיים בשבוע, בהנחיית פיזיותרפיסט, ופעילות גופנית קבוצתית, גם כן בהנחיית פיזיותרפיסט עם ביקורים במרכזי יום פעמיים בשבוע. שתי ההתערבויות נמשכו שנה אחת, והתוצאות נבחנו אל מול קבוצת ביקורת של חולים שקיבלו טיפול סטנדרטי.
בכל קבוצה נכללו שבעים חולים. ההיענות להתערבות הייתה גבוהה, עם 92.9% מהחולים בקבוצת פעילות גופנית בבית ו-78.6% מהחולים בקבוצת פעילות גופנית קבוצתית, שלקחו חלק בלפחות מחצית מהמפגשים.
כצפוי, בכל קבוצות החולים תועדה הידרדרות בתפקוד במהלך השנה שלאחר ההקצאה האקראית, אך ההידרדרות הייתה מהירה יותר משמעותית בקבוצת הביקורת, בהשוואה לשתי קבוצות הפעילות הגופנית לאחר 6 ו-12 חודשים.
ההבדל בין קבוצת האימונים הביתיים ובין קבוצת הביקורת היה משמעותי לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, אך ההבדל בין פעילות גופנית קבוצתית וקבוצת הביקורת לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים כי ההבדל הממוצע של שבע נקודות במדדי עצמאות תפקודית בין קבוצת הפעילות הגופנית בבית ובין קבוצת הביקורת הוא בעל משמעות קלינית משמעותית, מאחר שמעיד על צורך מופחת בעזרה במספר פעילויות יומיומיות.
ההתערבות הגופנית לא השפיעה משמעותית על הניידות, כפי שנקבע לפי מדד Short Physical Performance Battery, אך בקבוצות הפעילות הגופנית שיעור הנפילות היה נמוך משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
חולים עם דמנציה המתגוררים בביתם מצויים בסיכון גבוה למוגבלות ונפילות. אין מחקר קודם שהצליח להוכיח כי התערבות כלשהי עשויה להפחית את מספר הנפילות בחולים עם דמנציה; זהו המחקר הראשון שהדגים זאת. יתרה מזאת, התועלת הושגה ללא הגדלת עלויות הטיפול הרפואי או השירות הסוציאלי.
החוקרים מסבירים כי מספר גורמים עשויים להסביר את ההצלחה של התערבות ביתית. הפעילות הותאמה באופן פרטני לחולים ובוצעה בבית, סביבה נוחה עבור קשישים; הפעילות הייתה אינטנסיבית וממושכת וכללה גם תרגילים קוגניטיביים; הפיזיותרפיסטים היו מיומנים במיוחד בטיפול בחולים עם דמנציה וההיענות הייתה גבוהה באופן חריג, בניגוד למחקרים אחרים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!