תכנית פעילות גופנית מבוקרת במשך 30 דקות, פעמיים בשבוע, דומה ביעילותה לרה-וסקולריזציה אנדווסקולארית בכל הנוגע לתוצאות התפקודיות ואיכות החיים של חולים עם צליעה לסירוגין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association. בנוסף, השיפור שזוהה עם שתי ההתערבויות נותר למשך תקופה של שבע שנים.
מומחים בתחום החמיאו לחוקרים שמצאו כי לפעילות גופנית עשויות להיות השפעות חיוביות בטווח הארוך במונחים של תפקוד החולים, גם אם לא הודגמה ירידה בשיעורי התמותה. המומחים מסבירים כי לרה-וסקולריזציה ולפעילות גופנית מנגנוני פעולה שונים בחולים עם צליעה לסירוגין, והם מניחים כי בעתיד שתי ההתערבויות ישלימו אחת את השנייה.
לדברי החוקרים, להתערבויות התרופתיות תועלת מוגבלת בחולים עם צליעה לסירוגין, צורה תסמינית של מחלת עורקים היקפית בשרירי הירך או הסובכים, המובילה למגבלה בפעילות. בעוד שפעילות גופנית תחת השגחה הינה הטיפול הראשון המומלץ בהנחיות הבינלאומיות, ניתן לראות כי לעיתים קרובות מעדיפים רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית.
במחקר הנוכחי נכללו 150 חולים עם צליעה לסירוגין, שחולקו באקראי לפעילות גופנית מבוקרת, שכללה הליכה על הליכון למשך 30 דקות, פעמיים בשבוע (75 חולים), או רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית (75 חולים). המאפיינים בתחילת המחקר היו דומים בשתי הקבוצות ולחולים בשתי הקבוצות הומלץ ללכת ככל יכולתם בביתם.
התוצאים העיקריים כללו את היכולת התפקודית כולל מרחק הליכה מקסימאלי, מרחק הליכה ללא-כאב ומדד ABI (Ankle Brachial Index). כמו כן, החוקרים העריכו את ההתערבויות המשניות (התערבות אנדווסקולרית או ניתוחית), קטיעה מינורית או מג’ורית ותמותה. הם גם בחנו את איכות החיים של החולים.
מהתוצאות לאחר שנה אחת ולאחר שבע שנים עולה כי פעילות גופנית מבוקרת ורה-וסקולריזציה אנדווסקולארית היו דומות ביעילותן לשיפור היכולת התפקודית ואיכות החיים. לאחר שבע שנים החוקרים אספו נתונים אודות 36 חולים בקבוצת פעילות גופנית ו-47 חולים לאחר רה-וסקולריזציה.
מספר החולים שנדרשו להתערבות משנית אחת, או יותר, היה גבוה יותר בקבוצת הפעילות הגופנית (32 חולים עברו לפחות התערבות משנית אחת, בהשוואה ל-17 חולים לאחר רה-וסקולריזציה אנדווסקולארית , p=0.01), אם כי מספר ההתערבויות המשניות הממוצע לא היה שונה בין הקבוצות (2 לעומת 2.8, בהתאמה, p=0.10). שני חולים בקבוצת הפעילות הגופנית עברו קטיעה מינורית, ושלושה חולים לאחר רה-וסקולריזציה עברו קטיעה מג’ורית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במקומה של פעילות גופנית כטיפול קו-ראשון בחולים עם צליעה לסירוגין.
מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!