מתוצאות מחקר PRECEPT (Prevention of Cartilage Destruction by Etanercept) שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי Etanercept במינונים של 25 מ”ג לשבוע פחות יעילים ממינון סטנדרטי של 50 מ”ג לשבוע במניעת הרס מפרקי, למרות שלמינונים נמוכים השפעה קלינית דומה.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מוכיחים כי לטיפול ב- Etanercept במינון נמוך תועלת דומה לטיפול במינון סטנדרטי בכל הנוגע לתוצאות קליניות. עם זאת, טיפול במינון נמוך היה נחות משמעותית בהשוואה לטיפול במינון סטנדרטי של Etanercept במונחים רדיוגרפיים. עד להשגת שביעות רצון קלינית מטיפול ב- Etanerceptבמינון נמוך, הרס המפרקי עשוי היה להתקדם במשך שנה אחת. בפרט, בחולים חיוביים ל-RF, קיים סיכון מוגבר להתקדמות רדיוגרפית ומומלץ על טיפול ב- Etanercept במינון סטנדרטי.
המחקר נערך בשל חשש כי המינונים הנמוכים של תכשירים ביולוגיים עלולים לסכן את התוצאות וכי בחולים יפנים, שהם קטנים יותר מהחולים במדינות מערביות, אינם נדרשים למינונים של 50 מ”ג בשבוע. המחקר הפרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוחה, כלל 70 חולים שענו על הקריטריונים לדלקת מפרקים שגרונית ונדרשו לטיפול ביולוגי.
המשתתפים חולקו לטיפול ב- Etanercept במינונים של 50 או 25 מ”ג לשבוע למשך 52 שבועות. התוצא העיקרי היה השינוי במדד mTSS (Modified Total Sharp Score) מתחילת המחקר עד לאחר 52 שבועות. תוצאי סיום משניים כללו שונות במדדי פעילות המחלה ב-28 מפרקים (DAS28), שאלון Modified Health Assessment Questionnaire ושיעור תופעות הלוואי. העדר התקדמות של הנזק המפרקי הוגדרה כשינוי של 0.5 ומטה במדד mTSS.
החוקרים מצאו כי לאחר 52 שבועות, בשיעור גבוה כמעט כפליים של חולים תחת טיפול במינון 50 מ”ג לשבוע לא חלה התקדמות בנזק המפרקי (67.7% לעומת 36.7%, p=0.0041). מדד mTSS הממוצע היה 1.03+ עם טיפול במינון 25 מ”ג לשבוע, לעומת 0.13- במינון של 50 מ”ג לשבוע. מדדים קליניים השתפרו באופן דומה ומשמעותי בשתי הקבוצות, ושיעור תופעות הלוואי היה דומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במינון נמוך של Etanercept אינו נחות בהשוואה לטיפול במינון סטנדרטי בכל הנוגע לביטויים הקליניים. עם זאת, במונחים של התקדמות רדיוגרפית, ההשפעה של טיפול במינון נמוך נחותה בהשוואה לטיפול במינון סטנדרטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!