במסגרת הקונגרס העולמי השישי מטעם ה-World Institute of Pain הוצגו תוצאות מחקר חדש מהן עולות עדויות נוספות התומכות ביעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במסגרת הטיפול בכאב כרוני בחולים עד שלוש שנים מהשלמת הטיפול.

החוקרים כותבים כי במסגרת תכנית הטיפול שלהם, הם אינם משתמשים במשככי כאבים, אופיואידים חזקים או תרופות אחרות. הם גומלים את החולים מתכשירים אלו ומנסים ללמד אותם כיצד להתמודד עם הישנויות כאב, ללא נטילת טיפול תרופתי.

מדגם המחקר כלל 113 חולים (64% נשים), בגיל ממוצע של 38 שנים, שהשלימו תכנית טיפול בת שישה שבועות במטרה להתמודד עם אב ממקור שריר-שלד. מדובר בחולים עם כאב כרוני, כאשר קרוב למחצית מהם סבלו מכאב למעלה מחמש שנים, למעלה מ-40% סבלו מכאבי גב תחתון, ונטלו משככי כאבים, NSAID (Nonsteroidal  Anti-Inflammatory Drugs), נוגדי-דיכאון או מרפי שרירים.

כל המשתתפים עברו בדיקות סקר להערכת הצורך בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, על-בסיס מדדי Beck Anxiety Inventory, Beck Depression Inventory, שאלון Fear and Avoidance Beliefs ו-Pain Catastrophizing Scale. איכות החיים נבחנה גם היא באמצעות שאלון בריאות.

החולים סווגו לקבוצות בהתאם לתוצאות: אלו שלא נדרשו לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (34 משתתפים) ושלאור זאת לקחו חלק בתכנית טיפול בכאב ללא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ואלו שהתאימו לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (79 משתתפים) שחולקו בהמשך באקראי לקבוצת טיפול ללא טיפול קוגניטיבי התנהגותי או תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שכללו 12 פגישות ע”י מטפלים מיומנים.

התכנית שלא כללה טיפול קוגניטיבי התנהגותי התמקדה בעיקר בשיקום גופני ופעילות גופנית.

המדדים בתחילת המחקר נמדדו שישה שבועות לפני תחילת התכנית ושוב לאחר התחלת התכנית, והם נבחנו אל מול המדדים בתום ששת שבועות התכנית וכן שנה ושלוש שנים לאחר הטיפול.

מהמחקר עולה כי בהשוואה למדדים בתחילת המחקר, בכל המשתתפים נרשמה ירידה דומה בכאב, חרדה ודיכאון (p<0.001), הן בתום הטיפול והן לאחר שנת מעקב אחת.

בדומה, בשתי הקבוצות נרשם שיפור מובהק סטטיסטית באיכות החיים, בתפקוד החברתי ובחזרה לעבודה.

עם זאת, לאחר שלוש שנות מעקב, זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות, כאשר בקבוצת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נותר שיפור קליני משמעותי במדדי Beck Depression Inventory, ושתי קבוצות החולים ללא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חזרו לערכים בתחילת המחקר. השיפור בכאב נותר על כנו בקבוצת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, אך שב למצב הבסיסי בקבוצות החולים שלא לקחו חלק בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

6th World Congress of the World Institute of Pain

לידיעה במדסקייפ