מניתוח תוצאות הטיפול ב- Rivaroxaban(קסרלטו) למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך או ברך, עולה כי מדובר באפשרות טיפול יעילה, אם כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת הטיפול בהשוואה לאפשרויות טיפול אחרות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Rivaroxaban הינו מעכב ישיר של פקטור Xa, המשמש למניעת תרומבואמבוליזם ורידי במבוגרים לאחר ניתוח החלפת מפרק הירך או ניתוח החלפת מפרק הברך. במחקרים קליניים גדולים, טיפול פומי במינון של 10 מ”ג, פעם ביום, נמצא יעיל יותר מזריקות תת-עוריות של Enoxaparin במינון 40 מ”ג, פעם ביום, למניעת תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוחי ברך או ירך.
בכל המחקרים, Rivaroxaban לווה בשיעורי היארעות נמוכים משמעותית של תוצא הסיום העיקרי, שכלל אירועי תרומבואמבוליזם ורידי (שילוב של פקקת ורידים עמוקים, תסחיף ריאתי לא-פטאלי או תמותה מכל סיבה), בהשוואה למשטרי טיפול ב-Enoxaparin.
לדוגמא, במחקר הגדול ביותר בחולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך, שיעור תרומבואמבוליזם ורידי עמדה על 1.1% בקרב מטופלים ב- Rivaroxaban, בהשוואה ל-3.7% במטופלים ב-Enoxaparin (ירידה אבסולוטית בסיכון של 2.6%), בניתוח ITT (Intent-To-Treat).
התועלת העדיפה של Rivaroxaban לא לוותה בעליה בשיעורי היארעות דימומים מג’וריים, בהשוואה ל-Enoxaparin; אירועי דמם היו תופעת הלוואי הנפוצה ביותר במחקרים הקליניים. חום, הקאות, בחילות ועצירות היו התופעות הנפוצות שאינן קשורות לדימום עקב טיפול ב- Rivaroxaban, עם שכיחות דומה לזו שדווחה בקרב מטופלים ב-Enoxaparin.
בנוסף, מניתוח כלכלי מוקדם בקנדה וארצות הברית עולה כי Rivaroxaban הינו טיפול החוסך בעלויות, בהשוואה ל-Enoxaparin.
Am J Cardiovasc Drugs. 2012 Feb 1;12(1):57-72
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!