במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על מחקר חדש ממנו עולה כי השימוש במערך סמנים ביולוגיים רחב עשוי לסייע בריבוד וסיווג חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) והבחנה בין מחלות מפרקים דלקתיות אחרות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לפתח מערכה אוטומטית לאבחנה מבדלת וסיווג מולקולארי של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים בחנו את פרופיל הנוגדנים העצמיים, ציטוקינים ותוצרי ספיגת עצם בבדיקות דם שנלקחו מ-120 חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית במשך פחות משישה חודשים, וכן בבדיקות דם מ-27 חולים עם Ankylosing Spondylitis, 28 חולים עם Psoriatic Arthritis ו-25 נבדקים בריאים. החוקרים התבססו על מערך בדיקות קיים להערכת רמות ציטוקינים ופיתחו מערך בדיקות המבוסס על טכנולוגיה חדשה (Immunological Multi-Parameter Chip Technology) להערכת תגובתיות נוגדנים עצמיים וסמני ספיגת עצם.
החוקרים פיתחו מערך סמנים מורכב ואוטומטי, העשוי להבחין באופן מהימן בין חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ובין נבדקים בריאים או חולים עם מחלות מפרקים דלקתיות אחרות. זיהוי סמנים ביולוגיים נפרדים מאפשר סיווג מולקולארי של דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת לתתי-סוגים קליניים שונים.
מדידות מרובות של סמנים ביולוגיים שונים היו בעלות רגישות וסגוליות גבוהות לזיהוי דלקת מפרקים שגרונית, כאשר לשימוש בשלושה סמנים ביולוגיים הייתה רגישות של 84.2% וסגוליות של 93.8%, ולשימוש בארבעה סמנים ביולוגיים הייתה רגישות של 59.2% וסגוליות של 96.3%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מערך סמנים ביולוגיים רחב, כפי שתואר לעיל, עשוי לסייע באבחנת דלקת מפרקים שגרונית ברגישות וסגוליות גבוהות יותר, בהשוואה לבדיקות הקליניות הזמינות כיום. היכולת של מערך בדיקות זה לסווג את החולים עם דלקת מפרקים שגרונית באופן אוטומטי והדיר, סולל את הדרך לפיתוח כלים שיסייעו בהכוונת הטיפול כנגד דלקת מפרקים שגרונית.
Arthritis Research & Therapy. 2011;13(3)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!