במאמר חדש שפורסם בכתב העת Bone מדווחים חוקרים כי Denosumab (פרוליה) הינו טיפול אפשרי בנשים יפניות לאחר-מנופאוזה, עם השפעה טובה כנגד ספיגת עצם מוגברת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Denosumab הינו נוגדן חד-שבטי הומאני, עם אפיניות גבוהה ל-RANKL (RANK Ligand). RANKL הינו מתווך חיוני להתפתחות אוסטיאוקלאסטים, תפקודם והישרדותם. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הבטיחות, הסבילות, הפרופיל הפרמקוקינטי והפרמקודינאמי של Denosumab בנשים יפניות לאחר-מנופאוזה.
במחקר האקראי, כפל-סמיות, נכללו 40 נשים שטופלו ב- Denosumab במינונים של 0.03, 0.1, 0.3, 1.0 או 3.0 מ”ג לק”ג, או פלסבו, שניתנו בצורת זריקה תת-עורית. החוקרים ערכו דגימות דם ושתן להערכת הרמות בדם של Denosumab, CTX-I, NTX-I/Cr, Bone-specific Alkaline Phosphatase ו-iPTH (Intact Parathyroid Hormone). החוקרים בחנו את הפרופיל הפרמקודינאמי ופרמקוקינטי.
החוקרים מדווחים כי לא תועדו תופעות לוואי חמורות בכל המשתתפים שהשלימו את המחקר. עם הטיפול ב- Denosumab הודגם דפוס פרמקוקינטי לא-לינארי והשפעות תלויות מינון וריכוז. הירידה הממוצעת המקסימאלית בריכוז CTX-I מתחילת המחקר נעה בין 65% ל-95%, עם ירידה של 50-85% ב-NTX-I/Cr. בנוסף, השינויים היו תלויי-מינון.
דיכוי מדדי ספיגת עצם היה מהיר (בתוך יומיים ממתן הטיפול) ומשך הדיכוי היה תלוי-מינון. לא נרשם הבדל בולט בפרופיל הפרמקוקינטי ופרמקודינאמי בין מטופלות יפניות ולא-יפניות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי Denosumab הינו חלופת טיפול אפשרית במצבים הנובעים מספיגת עצם מוגברת, דוגמת אוסטיאופורוזיס בנשים יפניות.
Bone. 2011 Aug 12
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!