אורתופדיה-פיזיותרפיה

האם די בכמות ויטמין D המומלצת לצריכה יומית על פי הנחיות ה-IOM? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי המינון המומלץ לצריכה יומית של ויטמין D על פי ההמלצות האחרונות של ה-Institute of Medicine (IOM) האמריקאי, העומד על 600-800IU ליום, עלול להיות נמוך מדי.

על בסיס רמות הוויטמין בדם, דיווח ארגון ה-IOM כי מרבית האמריקאים והקנדים מקבלים כמות מספקת של ויטמין D. עם זאת, המחקר הנוכחי בחן לא רק את רמות הוויטמין בדגימות דם כי אם גם בשומן הגוף.

החוקרים מסבירים כי לצד ממצאים המאשרים שוב כי ויטמין D3 הינו פוטנטי יותר בצורה משמעותית בהשוואה ל-D2, הרי שמחקרם זה הינו הראשון המכמת את רמות מאגרי הוויטמין בשומן. על פי התוצאות, נראה כי במינונים של כ-7000IU ליום, הגוף משתמש במרבית הוויטמין ומעט מאוד ממנו מופנה למאגרים.

במחקרם זה, הוקצו אקראית 33 מתנדבים בריאים לקבל 50,000IU של אחד משני סוגי ה-Calciferol (D3 או D2) מדי שבוע לסך של 12 מנות. מינון זה הינו המקובל בטיפול בחסר ויטמין D, מסבירים החוקרים. היענות הנבדקים לטיפול הייתה ככל הנראה 100% לדבריהם. דגימות דם נלקחו מדי שבועיים ושוב בשבוע 17 לטיפול, וזוגות של ביופסיות רקמת שומן נלקחו מתשעה מהנבדקים בתחילת המעקב ושוב בשבוע 12.

החוקרים מדווחים כי ויטמין D3 היה פוטנטי יותר ב-56-87% בהשוואה לוויטמין D2 בהעלאת רמות ה-25(OH)D בסרום, וכי היה פוטנטי פי 3 בהעלאת תכולת ה-Calciferol בשומן.

בנוסף, נמצא כי תכולת ה-D2 בשומן התת-עורי עלתה ב-50mcg/kg בקבוצה שטופלה בויטמין D2, בעוד שתכולת ה-D3 עלתה ב-104mcg/kg בזו שטופלה בוויטמין D3. סך ה-Calciferol בשומן עלה ב-104mcg/kg בקבוצת ה-D3 בהשוואה ל-33ng/kg בלבד בקבוצת ה-D2.

עם זאת, אף אחת מקבוצות הנבדקים לא הראתה עדות לצבירת הוויטמין ברקמת השומן. כאשר חושבו הערכים הצפויים עבור ויטמין D3 בסך השומן הגוף, נמצא כי רק 17% מהכמות שניתנה הופנתה למאגרים.

לטענת החוקרים, ממצא זה נחשד במחקרים קודמים, אולם ללא מידע כמותי מרקמת השומן לא ניתן היה לבססו עד כה. עובדה זו לבדה מראה כי המלצות ה-IOM האחרונות לכמות הוויטמין הנדרשת ליום הינן נמוכות לכל הפחות בסדר גודל אחד, הם מוסיפים.

החוקרים מציינים כי במינונים שניתנו במחקרם זה, מרבית ויטמין D נצרך ועבר מטבוליזם. ככל הידוע להם, טוענים החוקרים כי המדובר בעבודה הראשונה המכמתת סוגיה זו.

על בסיס ממצאיהם אלו, מסכמים החוקרים כי בהינתן הפוטנטיות הרבה יותר והעלות הנמוכה יותר, ויטמין D3 צריך לכל הפחות להישקל כאפשרות הטיפולית המועדפת כאשר מבקשים לתקן חסר של הוויטמין.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה