מאת ד”ר בן פודה שקד
מסקירת ספרות חדשה אשר פורסמה בגיליון נובמבר של ירחון Arthritis Care and Research עולה כי הראיות הקיימות אינן תומכות בשימוש בתהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging, MRI) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לשם אבחנת המחלה או ניבוי מהלכה.
החוקרים מסבירים כי אין פירוש הדבר כי אין כל מקום לשימוש בטכנולוגיה זו בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatic Arthritis, RA), כי אם לא ברור עדיין מה טיבו של מקום זה, שכן המידע הקיים בתחום אינו מספיק. לדבריהם, הראיות כיום תומכות ביכולת הפרוגנוסטית של ממצא בצקת במח העצם ב-MRI לשם הערכת חולים המצויים בסיכון גבוה יותר להתקדמות המחלה, אולם גם בעניין זה יש צורך במידע נוסף.
החוקרים סקרו את הספרות המקצועית ובה ביקשו לאתר מחקרים אשר מתארים את היכולת האבחנתית והפרוגנוסטית של ממצאים העולים ב-MRI בחולים עם דלקת מפרקים שאינה מוגדרת או בשלבים מוקדמים של RA. הם מציינים כי נכללו בסקירתם 11 מחקרים אבחנתיים ובהם סך של 606 חולים עם דלקת מפרקים שאינה מוגדרת. לדבריהם, רגישות הבדיקה לאבחון דלקת מפרקים שגרונית הראתה שונות רבה, ונעה בין 20% ו-100%, וכי כך היה גם ביחס לסגוליות הבדיקה (0-100%), וזאת גם כאשר הושוו מספר הגדרות של RA ב-MRI.
החוקרים מדווחים כי יכולת בדיקת ה-MRI השתפרה כאשר הוגבל ניתוח הנתונים רק למחקרים עם האיכות הטובה ביותר או שלבי המחלה המוקדמים ביותר, בעוד שניתוח המחקרים אשר כללו את המדגם הגדול ביותר, או לחילופין הגבלת הניתוח למדדים ספציפיים ב-MRI, הורידו את ביצועה.
בנוסף, נסקרו 17 מחקרים עם סך של 710 חולים במטרה לבחון את הערך הפרוגנוסטי של MRI בחולים זו. עם זאת, לדברי החוקרים הייתה שונות ניכרת באיכות המתודולוגיה של המחקרים, וממצאי ה-MRI היו קשורים באופן מובהק בהתקדמות רדיוגרפית של המחלה בהמשך רק בשניים מבין תשעת המחקרים אשר בהם ניתן טיפול עקבי לאורך המחקר. הם מוסיפים כי מחקר יחיד בלבד סיפק די מידע על מנת שניתן יהיה לחשב את הרגישות והסגוליות בהן עשוי MRI לנבא ארוזיות רדיוגרפיות בתום שנה אחת.
ביצוע ה-MRI השתפר במעט לדברי החוקרים כאשר ניתוח הנתונים הוגבל למחקרים אשר בחנו רקת את נוכחותן של ארוזיות ב-MRI בתחילת המעקב או לכאלו הכוללים חולים עם משך מחלה של פחות משישה חודשים. גודל מדגם קטן, שונות באיכות המתודולוגית של המחקרים והיעדר טיפול עקבי לאורך המעקב הגבילו את יכולתם של החוקרים להגיע למסקנות משמעותיות ביחס לשימושיות בדיקת ה-MRI בעשייה הקלינית בהקשר זה, הם מסבירים.
לטענת החוקרים, הקלינאים נאבקים בניסיון לאזן רפואה נסמכת-ראיות עם רפואה המתמקדת בחולה הפרטני ביחס לאימוץ החידושים הטכנולוגיים המתאימים. למרבה הצער, הם מסבירים, גישות אלו לא תמיד מספקות הכוונה לטיפול קליני מגובש ואחיד. לפיכך, הם טוענים כי עבודתם זו מזכירה לקלינאים כי בעוד ש-MRI הינו כלי חשוב לשם שיפור הטיפול, הרי שמקומו באבחנה ובטיפול היומיומיים של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית עודנו לא ברור.
לבסוף, החוקרים מזכירים כי קיימים כיום מספר מחקרים מתמשכים אשר מיועדים לבחון את מקומו של ה-MRI באבחנה ובקביעת הפרוגנוזה ב-RA.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!