ספורטאים הרצים למרחקים במרחקים ארוכים באופן חריג במהלך תקופת זמן ממושכת מאבדים שריר עם איבוד השומן, לצד פגיעה חמורה בתפקוד מערכת החיסון, כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס השנתי של Radiological Society of North America.
לדברי החוקרים, אלו העוסקים בספורט זה צריכים להבין כי מדובר בפעילות בעלת מעמסה רבה על מערכת החיסון, בה מאבדים לא רק מסת שומן אלא גם שריר, וכי אין כמות מזון שתספק את הגוף.
מדגם המחקר כלל 44 אצנים שהשלימו את מרוץ TransEuropeRace, שנערך בין 19 באפריל עד 21 ביוני, בשנת 2009. המרוץ החל בדרום איטליה והסתיים בנורד קייפ, נורבגיה. האצנים עברו מרחק של 2,800 מיילים (4,500 קילומטרים) ב-64 ימים.
באמצעות יחידת MRI ניידת, החוקרים בחנו כיצד גוף האצנים הגיב למעמסה הרבה בשל הריצה למרחק הרב.
מהבדיקות עולה כי הרצים איבדו בממוצע 5.4% מנפח גופם במהלך המרוץ, בעיקר במהלך 2,000 הקילומטרים הראשונים. הם איבדו 40% ממסת השומן בגופם במחצית הראשונה של המרוץ, ו-50% במהלך תקופת המרוץ.
באופן מפתיע, למרות המעמסה של ריצה יומיומית, הרצים איבדו בממוצע 7% ממסת השריר ברגליהם.
שני רצים אובחנו עם שברי עצמות, אחד באגן ואחד בשוקה. מכאן עולה כי כמות הפעילות הגופנית הזו רבה מדי בשביל הגוף.
המעמסה פגעה גם במערכת החיסון. שלושה משתתפים חויבו לעזוב את המרוץ. בשל זיהום שהתקדם במהירות. הם פיתחו זיהום קל בציפורן האצבע, ועד ליום שלמחרת, הזיהום התקדם לרגל כולה.
האצנים איבדו גם נפח מוח, אך הוא שב חזרה בתוך מספר שבועות לאחר המרוץ.
חלק גדול מהרצים פיתח פציעות שימוש-יתר דוגמת מתיחת שרירים, אך הם המשיכו לרוץ למרות הכאב. באופן מפתיע, הכאב חלף ללא נזק לשרירים.
החוקרים סבורים כי חלק גדול מהמסקנות של המחקר עשויות לחול גם על הספורטאי הממוצע.
מתוך הכנס השנתי של Radiological Society of North America
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!