אורתופדיה-פיזיותרפיה

בני עשרה פעילים גופנית מצויים בסיכון מופחת להפרעות קוגניטיביות בזקנה )מתוך ה- Journal of the American Geriatrics Society)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of the American Geriatrics Society ב- 30 ביוני, עולה כי פעילות גופנית בגילאי העשרה מגנה מפני הפרעות קוגניטיביות בשלבים מאוחרים בחיים.

החוקרים מצאו כי נשים שדיווחו על פעילות גופנית בכל שלב בחייהן היו בעלות תפקוד קוגניטיבי טוב יותר, וסיכוי נמוך יותר להפרעות קוגניטיביות, בהשוואה לנשים שלא היו פעילות גופנית.  יחד עם זאת, פעילות גופנית בגילאי העשרה הייתה בעלת ההשפעה המגנה החשובה ביותר.

במחקר הנוכחי נכללו 9,344 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה שהיו חלק ממחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, רב מוסדי.  כל הנשים סיפקו דיווח עצמי לגבי פעילות גופנית בארבע נקודות זמן במהלך חייהן גיל העשרה, גיל 30, גיל 50, ובשלבים מאוחרים יותר של חייהן.

תפקוד קוגניטיבי הוערך עפ”י בדיקת mMMSE (modified Mini-Mental State Examination), שבחנה התמצאות, ריכוז, מעשיות וזיכרון אך השמיטה שאלות לגבי שפה.  פגיעה קוגניטיבית משמעותית הוגדרה כציון mMMSE של לפחות 1.5 סטיות תקן מתחת לציון של 22 ופחות.

בנוסף בוצעה הערכה של נתונים דמוגרפיים ושל מצבים רפואיים נוספים כגון סוכרת, מחלת פרקינסון, יתר לחץ דם ודיכאון.

מתוצאות המחקר עולה כי 15.5%, 29.7%, 28.1% ו 21.1% דיווחו על העדר פעילות גופנית בגיל עשרה, גיל 30, גיל 50 ובגילאים מאוחרים, בהתאמה.

בנשים שדיווחו על קיום פעילות גופנית הייתה הימצאות נמוכה יותר של פגיעה קוגניטיבית בשלבים מאוחרים של החיים בהשוואה לנשים שלא היו פעילות בכל נקודות הזמן שנבדקו.

הימצאות פגיעה קוגניטיבית בנשים פעילות גופנית מול נשים שאינן פעילות גופנית –





























גיל


פעילות גופנית %


לא פעילות גופנית %


יחס סיכויים מותאם (95% CI)


עשרה


8.5


16.7


0.65 (0.53 0.85)


30 ש’


8.9


12.0


0.80 (0.67 0.96)


50 ש’


8.5


13.1


0.71 (0.59 0.85)


מבוגר


8.2


15.9


0.74 (0.61 0.91)

החוקרים מציינים כי כאשר 4 נקודות הזמן נותחו יחד, פעילות גופנית בגיל העשרה הייתה קשורה באופן החזק ביותר לסיכויים נמוכים לפגיעה קוגניטיבית בשלבים מאוחרים בחיים (יחס סיכויים 0.73, 95% CI, 0.58 0.92).

יחד עם זאת, החוקרים מצאו כי בנשים שלא היו פעילות גופנית בגיל העשרה, אך הפכו לפעילות יותר בגיל 30 ו 50 שנים, הודגמו סיכויים מופחתים משמעותית לפגיעה קוגניטיבית בהשוואה לנבדקות שלא היו פעילות גופנית כלל.

בנוסף, נמצא הבדל קטן אך משמעותי בציוני ה- mMMSE לפי סטטוס הפעילות הגופנית בכל נקודת זמן במחקר.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מצביעים על כך שיש לעודד פעילות גופנית כבר בשלב מוקדם בחיים ולאורך כל מהלך החיים על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית בגיל מבוגר.

J Am Geriatr Soc

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה