ניהול כיבים ורידיים (מתוך ה- American Family Physician)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

אבחנת כיבים ורידיים והטיפול בהם במסגרת הקהילה נסקרים בגיליון אפריל של ה- American Family Physician.

כיבים ורידיים או כיבי stasis, מהווים 80% מכיבי הגפיים התחתונות.  על אף ששכיחותם הכללית נמוכה יחסית, אופיים העמיד של כיבים אלו מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה, ומשפיע באופן ניכר על איכות חיי החולה.  כמו כן העלות הטיפולית המשוערת של כיבים אלו עומדת על כ- 2 ביליון דולר בשנה בארה”ב.

שכיחות הכיבים בארה”ב עומדת על 1%.  בין המנגנונים המשפיעים בהיווצרות הכיב, מצויים שפעול לויקוציטים, נזק אנדותליאלי, אגרגציית טסיות ובצקת תוך תאית.  מאפיינים קליניים המביאים לנטייה ליצירת כיבים אלו כוללים גיל מבוגר, השמנת יתר, היסטוריה של טראומה לרגל, DVT (deep venous thrombosis) ופלביטיס.

בבדיקה גופנית, כיבים ורידיים הם לרוב בלתי סדירים ושטחיים, עם רקמת גירעון ופיברין בבסיס הנגע.  לרוב הנגעים יתמקמו מעל בליטות גרמיות והם עשויים להיות מלווים בדליות, בצקת, דרמטיטיס ו lipodermatosclerosis.

כיב פתוח עשוי להשאר במשך שבועות עד שנים, ונוטה לחזור. ככל שגודלו של הכיב גדול יותר וככל שמשך קיומו ארוך יותר כך מוחמרת הפרוגנוזה.  בין סיבוכי הכיב קיימים צלוליטיס, אוסטאומייליטיס והתמרה ממאירה.

אפשרויות טיפול שמרניות כוללות הרמת הרגל, דחיסה (compression) של הכיב, חבישתו, שימוש ב- pentoxifylline, וב- aspirin.  הרמת הרגל מפחיתה בצקת וצריכה להתבצע במשך 30 דקות, 3 4 פעמים ביום.  לא הודגם סוג חבישה שהינו עדיף על האחרים.   טיפול באמצעות דחיסה (inelastic, elastic, intermittent pneumatic) הינו טיפול הבחירה ונקשר בשיעור נמוך של חזרת הכיב.  על אף הוכחת יעילות הדחיסה, השפעת ה- intermittent pneumatic לא הוכחה בבירור.  הן pentoxifylline (400 מ”ג 3 פעמים ביום) והן aspirin (300 מ”ג ליום) הינם יעילים בשימוש יחד עם טיפול בדחיסה, ו pentoxifylline הינו יעיל גם כטיפול בודד.  טיפול תוך ורידי ב- iloprost עשוי להיות מועיל, אולם חסר מידע תומך, עלותו גבוהה, והוא אינו זמין בארה”ב.  טיפול פומי באבץ לא הוכח כיעיל.  על אף ששימוש שגרתי באנטיביוטיקה אינו מומלץ, אנטיביוטיקה פומית צריכה להנתן לחולים עם חשד לצלוליטיס.  טיפול בחמצן היפרבארי טרם הוכח כמועיל.

טיפול ניתוחי נחוץ עבור כיבים גדולים, ממושכים, אשר אינם מגיבים לטיפול שמרני.  על אף שדרוש מחקר נוסף בכל הנוגע להשוואת יעילותם של טיפולים ניתוחיים שונים, אפשרויות דוגמת הטריה, שימוש בשתל עור וניתוחי אי ספיקה ורידית, הודגמו כמורידי שיעור חזרת הנגע ועשויים לסייע במקרים חמורים ועמידים.  שתל עור מלאכותי יחד עם שתל עור אנושי עשויים להיות יעילים בשילוב עם טיפול בדחיסה, אולם לא ברורה מידת ההגנה נגד זיהומים.

תפקיד הטיפול הניתוחי בכיבים ורידיים הינו הורדת השטף הורידי, זירוז ריפוי ומניעת חזרת כיבים.  בין האפשרויות יש להזכיר צריבה של הוריד הספון, טיפול ב- perforating veins באמצעות ניתוח אנדוסקופי תת-פציאלי, צנתור של וריד הכסל, והסרת ורידים שטחיים לא מתפקדים באמצעות כריתה, stripping, sclerotherapy, או טיפול בלייזר.  לא הודגמה עדות לעדיפות טיפול ניתוחי על טיפול תרופתי, אולם יש לבצע בשלב מוקדם הערה לגבי הצורך בטיפול ניתוחי בהתאם למצב החולה.

המלצות עיקריות

          טיפול בדחיסה הינו טיפול הבחירה עבור כיבים ורידיים והודגם כמועיל (דרגת הוכחה A).

          בחולים עם אי ספיקה ורידית, הרמת הרגל מורידה בצקת.  משטר של 30 דקות, 3 4 פעמים ביום, מומלץ כטיפול נוסף עבור כיבים ורידיים (דרגת הוכחה C).

          עבור ריפוי כיבים ורידיים, חבישות מועילות, כאשר לא הודגם סוג מסוים שהינו מועיל יותר מהאחרים (דרגת הוכחה A).

          Pentoxifylline (400 מ”ג 3 פעמים ביום) עשוי להיות יעיל כטיפול יחיד עבור כיבים ורידיים וכן יחד עם טיפול בדחיסה (דרגת הוכחה A).

          Aspirin במינון של 300 מ”ג ליום, יעיל כטיפול בכיבים ורידיים כאשר נלווה לטיפול בדחיסה (דרגת הוכחה B).

Am Family Physician. 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine עולה כי אבחנה של פסוריאזיס אינה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה לסייע בטיפול טוב יותר בחולים. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    תוצאות מבטיחות לטיפול התחלתי משולש בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    טיפול משולש הכולל מטפורמין, Dapagliflozin ו-Saxagliptin מהווה גישת טיפול יעילה ובטוחה לחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם, בהשוואה להגברת עצימות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ההנחיות הנוכחיות ממליצות על טיפול משולב מוקדם להפחתת הסיכון לסיבוכי סוכרת ומניעת אינרציה קלינית בחולים עם סוכרת מסוג 2. […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    בחולים עם מלנומה בשלב III לאחר התערבות ניתוחית, טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib הפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 20% לעומת פלסבו, אם כי התועלת ההישרדות הכוללת לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. בחולים עם מוטציית BRAF V600E הטיפול המשולב הפחית את הסיכון […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה