לפי מחקר חדש עולה, כי על אף שדיכאון נקשר למימד האפקטיבי של כאב, הוא לא משפיע על העיבוד התחושתי של הכאב. ממצאי המחקר מראים, כי יש צורך לטפל גם בכאב וגם בדיכאון כאשר הם מופיעים יחדיו.
בראיון לרויטרס מספר אחד החוקרים, כי לרופאים יש נטייה להתייחס לחולה הסובל מדיכאון וכאב, כאילו הכאב נובע מהדיכאון, והם נוטים לטפל בדיכאון בלבד. לדברי החוקר, ישנם 3 היבטים לכאב: המימד התחושתי, הקשור במיקום הכאב ובאינטנסיביות שלו, המימד הקוגנטיבי, הקשור במחשבות של האדם על הכאב ובתגובה שלו אליו, והמימד האפקטיבי, הקשור בתגובה הריגשית אל הכאב.
החוקרים ביצעו MRI פונקציונלי ל- 30 חולי פיברומיאלגיה. 53 חולי פיברומיאלגיה נוספים ו- 42 משתתפי בקרה, עברו בדיקת רגישות ללחץ-כאב והערכה של מצבם הנפשי בעזרת מדד לדיכאון.
נמצא כי מידת הכאב הקליני, היתה קשורה באופן חלש בלבד עם תסמינים דיכאוניים. סף הלחץ-כאב לא היה קשור כלל לדיכאון. ה- MRI הפונקציונלי הראה, כי תסמינים דיכאוניים אינם קשורים עם הפעלה עצבית באיזורים האחראיים על המימד התחושתי של הכאב. לעומת זאת, הבדיקה הראתה כי דיכאון היה קשור בהפעלה באיזורים במוח האחראיים על המימד האפקטיבי של כאב.
לדברי החוקרים, כאב ודיכאון מופיעים לעיתים קרובות יחדיו. הם מייעצים לרופאים לחפש את הכאב בחולים דיכאוניים, לחפש את הדיכאון בחולים עם כאב, ולטפל בשניהם כאשר הם מופיעים יחדיו.
Arthritis Rheum 2005;52:1577-1584.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!